מדוע התנועה למען איכות השלטון מיהרה לפעול משפטית נגד חסידות סאטמר ועמותת 'שקל הטהור' בחשד לתמרוץ הימנעות מהצבעה, אך לא נודע על יוזמה משפטית דומה מצידה בעקבות החשדות החמורים לקניית קולות במגזר הערבי? שאלה נוקבת זו עומדת במרכזה של פנייה רשמית שנשלחה היום (ראשון) להנהלת התנועה, בדרישה להבהיר את מדיניותה ואת מידת העקביות בפעילותה למען טוהר הבחירות.
המכתב מעמיד זו מול זו שתי פרשות שהסעירו את מערכת הבחירות האחרונה: העתירה הדחופה נגד חלוקת תמיכות כספיות בקרב חסידי סאטמר, והחקירות המשטרתיות בחשד לחלוקת מזומנים וכרטיסי תדלוק תמורת הצבעה בחברה הערבית.
נגד סאטמר – עתירה דחופה לוועדת הבחירות
עוד באתר:
במכתב מוזכרת העתירה שהגישה התנועה ב־24 בספטמבר 2026 ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בדרישה למנוע חלוקת תמיכות כספיות בידי חסידות סאטמר ועמותת 'שקל הטהור', בשל חשד שהכספים הותנו בהימנעות מהצבעה.
הפונים מעלים שאלות באשר לאופן הגשת העתירה, שלטענתם התבססה על פרסומים ראשוניים, ומזכירים טענות שהועלו בהליך בנוגע לאי־מסירת כתבי בית הדין כדין, לזיהוי המשיבים ולתשתית הראייתית.
עוד הם מציינים כי בהמשך ההליך התברר שחלוקת הכספים כבר בוצעה, והנושא הועבר לבחינת המשטרה.
ובמגזר הערבי? חשדות לחלוקת מזומנים ודלק
מנגד, מצביעים הפונים על הדיווחים שפורסמו ב־29 באוקטובר בדבר חקירות משטרתיות בחשד לשוחד בחירות בחברה הערבית.
על פי הפרסומים המוזכרים במכתב, בבתי חשודים נתפסו מעטפות ובהן עשרות אלפי שקלים במזומן, לצד פתקים וממצאים שנקשרו לכאורה למפלגת רע"ם. במקביל פורסמו עדויות על חלוקת כרטיסי תדלוק והטבות חומריות בתמורה להצבעה.
"אם חשד לתמרוץ כספי בתמורה להימנעות מהצבעה בקרב הציבור החרדי הצדיק מבחינתכם פנייה משפטית דחופה ליושב ראש ועדת הבחירות, האם גם חשדות לתשלומים ולהטבות בתמורה להצבעה בפועל זוכים אצלכם לאותה רמת תשומת לב ולבחינה יזומה?", נכתב במכתב.
30 מיליון שקלים ו־109 עובדים
בחלקו השני של המכתב, שנשלח מטעם ארגון 'אמת ליעקב בישראל' באמצעות היועץ המשפטי עו"ד נתן רוזנבלט ובחתימת היו"ר ישראל גפנר, נדרשת התנועה להציג את הקריטריונים המקצועיים שלפיהם היא בוחרת באילו מקרים להתערב.
לפי הנתונים המובאים בפנייה, בשנת 2025 עמדו הכנסות התנועה מתרומות על כ־30 מיליון שקלים, והיא העסיקה כ־109 עובדים.
הפונים מבקשים לדעת כיצד מתורגמים המשאבים הללו למאבק שוויוני בטוהר הבחירות, והאם קיימת מדיניות כתובה המבטיחה התייחסות אחידה לחשדות הנוגעים לכלל המגזרים.
שמונה שאלות – ודרישה לתשובה בתוך שבועיים
במכתב מציגים הפונים שמונה שאלות, ובהן האם התנועה בחנה את החשדות במגזר הערבי, האם פנתה למשטרה או לוועדת הבחירות, והאם נשקלים צעדים משפטיים בנושא.
בנוסף נדרשת התנועה להסביר אם ערכה הפקת לקחים בעקבות העתירה נגד סאטמר, ואם קיימת הבחנה מקצועית בין תשלום תמורת הימנעות מהצבעה לבין תשלום תמורת הצבעה בפועל.
"איכות השלטון היא ערך אוניברסלי. היא אינה שייכת לימין או לשמאל, אינה מבחינה בין חרדים לערבים, ואינה יכולה להיות מיושמת באופן שונה בהתאם לזהות הציבור שאליו מופנות הטענות", נכתב בפנייה.
בארגון 'אמת ליעקב בישראל' מבקשים לקבל תשובה מפורטת בתוך 14 ימים.
