יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצהיר היום (ראשון) כי חוק הגיוס שהציג כשר ביטחון בשנת 2018 יכול להוות בסיס ראוי לגיבוש הסכמות לקראת הקמת ממשלה חדשה עם האופוזיציה. ליברמן, שהביע נכונות "להתפשר" עם המפלגות החרדיות בסוגיית הגיוס, הדגיש כי המתווה המקורי גובש על ידי צה"ל ומערכת הביטחון, וכי לאחר אירועי 7 באוקטובר הוא מחייב שינויים והתאמות.
"אני עדיין סבור שהמודל הנכון הוא חוק גיוס לכולם", כתב ליברמן, אך הוסיף כי לנוכח תוצאות הבחירות יש לבחון אפשרויות להגיע להסכמות על בסיס מתווים קודמים. לדבריו, "לא ויתרתי על עקרון הגיוס". הצהרתו מגיעה לאחר הדיווחים על מגעים עם בכירים במפלגות החרדיות ועל האפשרות לשיתוף פעולה פוליטי במסגרת הקמת הממשלה הבאה.
אלא שבין הצעת החוק שקידם ליברמן בשנת 2018, בתקופת כהונתו כשר הביטחון, לבין המתווה שקידמה הקואליציה היוצאת בראשות יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, קיימים פערים משמעותיים. ההבדלים נוגעים למספר המתגייסים הנדרש, לתנאים להפחתת תקציבי הישיבות, להגבלות האישיות על תלמידים, לגיל הפטור ולתוצאות המשפטיות של אי-עמידה ממושכת ביעדים.
עוד באתר:
יעדי הגיוס: המספרים שמאחורי שני המתווים
הצעת ליברמן, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ב-2 ביולי 2018, קבעה יעדי גיוס שנתיים מדורגים, תוך הפרדה בין השירות הצבאי לשירות הלאומי-אזרחי. בשנה הראשונה הוצב יעד של 3,348 מתגייסים לצה"ל ועוד 648 לשירות האזרחי, ובסך הכול 3,996 מתגייסים.
היעדים עלו בהדרגה מדי שנה. לשנת 2022 נקבע יעד כולל של 5,291 מתגייסים, לשנת 2025 יעד של 6,208 ולשנת 2026 יעד של 6,518, מתוכם 5,464 לשירות צבאי ו-1,054 לשירות אזרחי. בשנת 2027 אמור היה היעד להגיע ל-6,844, ובהמשך להמשיך לעלות בהתאם למנגנון שנקבע בהצעה.
לעומת זאת, במתווה ביסמוט מנובמבר 2025 נקבע יעד של 8,160 מתגייסים במהלך שנה וחצי, עד אמצע 2027. לאחר מכן הוצב יעד של 6,840 לשנת הגיוס 2028, 7,920 לשנת 2029 ו-8,500 לשנת 2030. בשנת הגיוס החמישית נקבע יעד בשיעור של מחצית מהשנתון הרלוונטי.
הבדל נוסף נוגע לאופן הספירה. במתווה ליברמן הוצבו יעדים נפרדים לצבא ולשירות אזרחי, בעוד במתווה ביסמוט הוצע לכלול ביעד הכולל של הגיוס לצבא עד 10% של משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני, בין היתר במשטרה, בשב"ס ובגופי ביטחון נוספים.
הסנקציות התקציביות: מתי מקצצים את הכסף לישיבות?
אחד ההבדלים המרכזיים בין ההצעות, טמון במנגנון הקיצוץ בתקציבי הישיבות. במתווה ליברמן נקבע כי החל מהשנה השלישית, אי-עמידה בשיעור של 95% מיעד הגיוס השנתי תוביל להפחתת תקציבי התמיכה במוסדות התורניים. שיעור ההפחתה נקבע בהתאם לפער מהיעד ולמספר השנים שבהן לא הושג.
המנגנון כלל מקדמים מדורגים: בשנות אי-העמידה הראשונות מקדם 1, בשנים השלישית והרביעית מקדם 2, בשנים החמישית והשישית מקדם 3, ומהשנה השביעית מקדם 4. כך, ככל שהכישלון בגיוס נמשך, גדל שיעור הקיצוץ, עד לתקרה של 50% מהתמיכה הרלוונטית.
במתווה ביסמוט נקבעו מרווחי חריגה גדולים יותר מהיעדים המוצהרים. בשנה הראשונה ניתן היה לסטות בשיעור של עד 25% מהיעד לפני הפעלת מנגנון הפחתת התקציבים. בשנים שלאחר מכן נקבעו מרווחים נמוכים יותר, 20% ובהמשך 10%.
כך, מתוך יעד של 8,160 מתגייסים בתקופה הראשונה, הרף להפעלת מנגנון הקיצוץ עמד על 6,120 בלבד. כלומר, ניתן היה שלא להגיע ליעד המלא בלי להפעיל את ההפחתה בשל החריגה.
ביסמוט כלל מנגנון נוסף של הפחתות תקציביות מדורגות במקרה של אי-עמידה מתמשכת, לצד הוראות הנוגעות למועדי החלת הקיצוצים. בשונה מהפחתות מיידיות שנקבעו בגין הפרות מסוימות, חלק מהמנגנונים נועדו לפעול רק לאחר בירור נתוני שנת הגיוס.
הסנקציות האישיות: רישיון נהיגה, יציאה מהארץ והטבות כלכליות
בתחום הסנקציות האישיות קיים הבדל משמעותי, אך דווקא מתווה ביסמוט כלל רשימה מפורטת יותר של הגבלות על תלמידי הישיבות.
הצעת ליברמן מ-2018 התמקדה במנגנון כלכלי שנועד להשפיע על מוסדות הלימוד באמצעות הפחתת תקציבים. היא לא קבעה מנגנון כללי של שלילת רישיונות נהיגה, סבסוד מעונות יום או הנחות בתחבורה הציבורית בעקבות אי-עמידה קולקטיבית ביעדי הגיוס.
לעומתה, במתווה ביסמוט נכללו הגבלות אישיות בכמה תחומים. בין היתר הוצעו הגבלות על קבלת רישיון נהיגה ועל יציאה מהארץ עד גיל 23, לצד חריגים והסדרים מיוחדים. עוד נכללו הגבלות על מלגות לימודים, נקודות זיכוי במס הכנסה והשתלבות במשרות מסוימות בשירות המדינה.
לצדן הופיעו סנקציות כלכליות נוספות שנקשרו לאי-עמידה ביעדי הגיוס, ובהן ביטול סבסוד מעונות יום, שלילת הנחות בתחבורה הציבורית, הגבלות על השתתפות בתוכניות דיור מוזל ושינויים בהטבות הביטוח הלאומי. חלק מהצעדים הותנו באי-עמידה ביעדים במשך תקופה ממושכת, וחלקם הוגבלו לפי גילו של תלמיד הישיבה.
במקביל, מתווה ביסמוט כלל גם השבה של הטבות שנשללו מתלמידי ישיבות בעקבות המצב המשפטי שנוצר לאחר פקיעת הסדר הגיוס הקודם. בין היתר נכללו חידוש התמיכות במוסדות התורניים בשיעור שנקבע בהצעה והסדרה מחודשת של הטבות כלכליות.
מכאן שההבדל אינו מסתכם במספר הסנקציות, אלא גם במועד הפעלתן, בתחולתן האישית ובהטבות שההצעה ביקשה להחזיר לתלמידי הישיבות.
גיל הפטור: שנתיים שמפרידות בין ההצעות
הפער בגיל הפטור הוא אחד ההבדלים הברורים ביותר בין המתווים. בהצעת ליברמן נקבע גיל הפטור משירות צבאי על 24, לצד האפשרות להשתלב בשירות לאומי-אזרחי כבר מגיל 20, בהתאם לתנאים שנקבעו.
במתווה ביסמוט נקבע גיל הפטור על 26, שנתיים מאוחר יותר. המשמעות היא שתלמיד ישיבה המבקש לצאת ממסלול דחיית השירות בלי להתגייס נדרש להמתין תקופה ארוכה יותר.
להבדל הזה יש משמעות גם מבחינת ההשתלבות בשוק העבודה. גיל פטור 24 מאפשר יציאה מוקדמת יותר ללימודים ולהכשרה מקצועית, בעוד גיל 26 מאריך את התקופה שבה תלמיד הישיבה נדרש לעמוד בתנאי דחיית השירות.
לצורך ההשוואה, בהצעת החוק המקורית שקידמה ממשלת בנט-לפיד בשנת 2022 הופיע מתווה אחר, שקבע גיל פטור 21 בתקופת המעבר, ובהמשך העלאה מדורגת ל-22 ול-23. מתווה ביסמוט העלה מחדש את גיל הפטור ל-26.
שלוש שנים ללא עמידה ביעדים: מה קורה לחוק עצמו?
זהו אחד הפערים המשפטיים המשמעותיים ביותר. הצעת ליברמן קבעה כי אם במשך שלוש שנים רצופות לא יושגו לפחות 85% מיעדי הגיוס, ההסדר המיוחד לתלמידי הישיבות יפקע כעבור 12 חודשים. בכך נקבע מנגנון שבמסגרתו כישלון מתמשך בעמידה ביעדים יביא לסיומו של ההסדר.
במתווה ביסמוט לא נקבע מנגנון פקיעה אוטומטי דומה. במקום זאת, נקבע כי לאחר שלוש שנות אי-עמידה ביעדים, שר הביטחון יקים ועדה שתבחן את הסיבות לכישלון ותציג המלצות, לרבות אפשרות לתיקוני חקיקה.
בהתאם למנגנון שנכלל בהצעה, השר יוכל לקדם תיקונים וכלים נוספים שנועדו להביא לעמידה ביעדים. אם הכנסת לא תאשר את התיקונים בפרק הזמן שנקבע, יידרש שר הביטחון לקבוע תמריצים וכלים נוספים.
במתווה ליברמן נקבע תאריך תפוגה להסדר במקרה של כישלון מתמשך, ואילו במתווה ביסמוט נקבע הליך לבחינת הכישלון ולגיבוש צעדים נוספים, ללא ביטול אוטומטי של ההסדר.
מי נחשב למתגייס חרדי, ומה לגבי בחורי ישיבות?
בשתי ההצעות נעשה שימוש בהגדרות המתייחסות גם לרקע החינוכי של המתגייס, ולא בהכרח להשתייכותו לחברה החרדית ביום הגיוס. המשמעות היא שאדם שלמד בעבר במוסד חינוך חרדי עשוי להיספר במסגרת יעדי הגיוס גם אם בעת גיוסו כבר אינו תלמיד ישיבה.
בהצעת ביסמוט ניתן היה לכלול ביעדים גם חרדים מבוגרים יותר, לרבות בני 25 ו-26, וכן משרתים במסלולי שירות אזרחי-ביטחוני בהיקף המותר. משום כך, מספר המתגייסים הכולל אינו זהה בהכרח למספר בחורי הישיבות הצעירים שהתגייסו לשירות צבאי סדיר.
גם הצעת ליברמן כללה מנגנונים לעידוד השתלבות בשירות מותאם, לצד הבחנה בין גיוס לצה"ל לבין השירות הלאומי-אזרחי.
עבודה, לימודים והכשרה מקצועית
הצעת ליברמן כללה שילוב בין יעדי הגיוס לבין צעדים שנועדו לאפשר לצעירים חרדים להשתלב בהכשרה ובתעסוקה.
אחד הכלים המרכזיים היה הורדת גיל הפטור ל-24. בנוסף הוצעו מסלולי שירות מותאמים, אפשרויות לשירות אזרחי מוקדם ומנגנונים שנועדו לאפשר השתלבות של חרדים במערכות הביטחון והמשק.
במתווה ביסמוט הוצע לאפשר לתלמיד ישיבה נשוי שמלאו לו 22 שנים לעבוד מחוץ לשעות הלימוד שנקבעו, לצד הסדרים נוספים הנוגעים למסלולי הכשרה.
עם זאת, גיל הפטור הגבוה יותר, 26, הותיר את הצורך בדחיית שירות לתקופה ממושכת יותר. ההבדל בין ההצעות נוגע אפוא גם למועד שבו ניתן לצאת ממסלול דחיית השירות וגם לתנאים המאפשרים עבודה עוד לפני קבלת הפטור.
הפיקוח על הישיבות ותלמידיהן
בשני המתווים נקבעו מנגנוני פיקוח שנועדו לוודא כי תלמידי הישיבות הזכאים לדחיית שירות עומדים בתנאים שנקבעו. בהצעת ליברמן הוצע לקיים מאגר מידע ופיקוח על נתוני תלמידי הישיבות, לרבות לימודים, נוכחות ועמידה בתנאי הזכאות. נוסף על כך הופיע מנגנון ייחודי שנועד להעניק יחס תקציבי שונה לישיבות המעודדות גיוס.
במתווה ביסמוט נקבעו דרישות לימוד של 45 שעות שבועיות לתלמיד ישיבה ו-40 שעות לאברך כולל, בכפוף להסדרים ולחריגים. עוד נקבעו מנגנוני הצהרה, ביקורת ובקרה על נוכחות התלמידים.
ההצעה כללה גם כלים לטיפול במוסדות שבהם נמצאו חריגות משמעותיות מהיקף הלימודים הנדרש, לרבות אפשרות לנקיטת צעדים ביחס להכרה במוסד.
אלו הפערים המרכזיים שיצטרכו הצדדים לגשר עליהם
השוואת ההצעות מלמדת כי מתווה ליברמן משנת 2018 כלל גיל פטור נמוך יותר, מנגנון הפחתת תקציבים המחמיר לאורך שנות אי-העמידה ביעדים, והוראה המביאה לפקיעת ההסדר במקרה של כישלון מתמשך.
מנגד, מתווה ביסמוט מהכנסת ה-25 כלל רשימה מפורטת יותר של סנקציות אישיות, גיל פטור גבוה יותר ומנגנון המאפשר חריגה רחבה יותר מיעדי הגיוס לפני הפעלת חלק מהסנקציות התקציביות. הוא גם כלל הסדרים להשבת הטבות שנשללו מתלמידי הישיבות.
שני המתווים לא הפכו לחוקים מחייבים בנוסחם המתואר: הצעת ליברמן נעצרה לאחר הקריאה הראשונה, והנוסח שקודם בכנסת ה-25 לא השלים את הליך החקיקה.
כעת, כאשר ליברמן מציע לחזור להצעתו משנת 2018 כבסיס למשא ומתן עם המפלגות החרדיות, המחלוקות המעשיות יתמקדו ביעדי הגיוס, בגיל הפטור, בהיקף הסנקציות ובשאלה אם ההסדר החדש יפקע במקרה של אי-עמידה ממושכת ביעדים.
