אדם שבישל מאכל חלבי בסיר, ניקה אותו היטב ולמחרת השתמש בו לטיגון צ'יפס, האם מותר לו לאכול את הצ'יפס יחד עם מאכל בשרי? הרב אברהם יוסף מבהיר כי לדעת מרן השולחן ערוך, הדבר נחשב לנותן טעם בן נותן טעם של היתר. (נ"ט בר נ"ט דהיתרא).
החלב שהתבשל בסיר הוא מאכל היתר, ולאחר ניקוי יסודי של הכלי לא נותרת בו ממשות של החלב, אלא רק טעם הבלוע בדופנות הסיר או המחבת. כאשר מטגנים באותו כלי צ'יפס, הטעם הבלוע עובר למאכל, והצ'יפס מקבל למעשה טעם שני של היתר. לפי שיטת מרן, גם אם השימוש נעשה באותו יום, ואפילו כעבור שעה בלבד מהבישול החלבי, לאחר ניקוי יסודי, הצ'יפס נשאר פרווה ומותר לאוכלו עם בשר.
הדברים נאמרו בתוכנית 'שמור וזכור' עם הרב אברהם יוסף. אולם לדעת הרמ"א, המאכל שקיבל את הטעם נחשב עדיין בחזקת בשרי או חלבי, ולכן אין לאוכלו יחד עם מאכל מהמין הנגדי. עם זאת, גם הרמ"א מודה שלאחר 24 שעות הטעם נחשב נותן טעם לפגם. הרב ציין כי קיימת גם דעה שלפיה כבר לאחר 12 שעות - הטעם הבלוע בסיר נפגם, ובדיעבד ניתן להקל בהתאם לדעה זו.
עוד באתר:
בהמשך העלה המאזין שאלה נוספת הנוגעת לתנור: אם אדם אפה בתנור מאכל חלבי ולאחר מכן הכניס עוגיות או לחם פרווה, האם יוכל לאכול אותם עם בשר? הרב השיב כי בתנור אין הבדל בין ספרדים לאשכנזים. כאשר בתנור ישנם שתי תבניות, אחת בשרית עם מאכל בשרי והשנייה פרווה עם מאכל פרווה, והן מתחממות יחד, המאכל הפרווה מקבל את הטעם של המאכל הבשרי או החלבי, והופך להיות כמוהו.
לעומת זאת, כאשר מוציאים את התבנית הבשרית מהתנור ורק לאחר מכן מכניסים תבנית פרווה, המצב שונה. הרב הסביר כי פתיחת דלת התנור בעת הוצאת התבנית הבשרית משחררת את האדים שהצטברו בו, וכאשר מכניסים את הלחם או העוגות, מדובר באדים חדשים שאינם קשורים לאדים הקודמים. מאחר שהמאכל נמצא בתבנית נפרדת ואינו נוגע בדופנות התנור, גם לשיטת האשכנזים הוא נשאר פרווה, וניתן לאכול אותו לאחר מכן עם מאכל חלבי. (בתנאי שהתנור היה נקי מבשר ומשומן לחלוטין).
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי':
