חמישה חודשים לפני הבחירות לנשיאות, ממשלת צרפת מנסה להרגיע את אחת המחאות הקשות שידעה המדינה בשנים האחרונות באמצעות תוספת צנועה לתלוש השכר. ראש הממשלה סבסטיאן לקורני הודיע אמש (שני) כי העלאת שכר המינימום תיכנס לתוקף כבר בדצמבר, חודש לפני המועד המתוכנן. לדברי שר העבודה ז'אן-פייר פרנדו, ההעלאה בשיעור 1.6% תעמיד את השכר החודשי נטו על 1,502 אירו, תוספת של 24 אירו.
אלא שמה שהממשלה מציגה כהקלה כלכלית, איגודי העובדים רואים כמענה רחוק מהנדרש. איגוד CFDT, ארגון העובדים הגדול בצרפת, דורש תוספת חודשית של 100 אירו, ואילו איגוד CGT המזוהה עם השמאל דורש 150 אירו. מזכירת CFDT, מריליז לאון, הגדירה את ההעלאה כ"לא מספקת", בעוד מזכירת CGT, סופי בינה, כינתה אותה "פירורים" וקראה לציבור לשוב לרחובות ב-17 בנובמבר.
המחאה שהפתיעה את הממשלה
גל המחאה הנוכחי החל בשבועות האחרונים, באופן רשמי - בעקבות טענות למחסור בתקציבים בבתי הספר, אך למעשה - בתמיכת גורמים אסלאמיסטיים ופוליטיקאים מהשמאל הקיצוני, שניצלו את ההזדמנות בכדי להבעיר את הערים הצרפתיות. ב-17 באוקטובר הידרדרו ההפגנות למהומות בערים הגדולות, שהפתיעו את כוחות הביטחון. לקורני ניסה להגן על החלטתו לאחר פגישה עם נציגי העובדים והמעסיקים: "זו העלייה השנייה בגודלה ב-20 השנים האחרונות, ולכן אין לזלזל בה".
עוד באתר:
לשכר המינימום בצרפת יש משקל משמעותי במיוחד בכלכלה המקומית. כ-12.7% מהעובדים במדינה משתכרים ברמה זו או בסמוך לה, לעומת 8% בגרמניה ו-3.5% בהולנד. השכר, שנותר ברמתו הנוכחית מאז יוני, מתעדכן בדרך כלל בינואר בהתאם לאינפלציה ולעיתים גם במהלך השנה. בשל שיעור העובדים הגבוה המושפע ממנו, כל העלאה משליכה על עלויות ההעסקה ועל מערכת היחסים בין הממשלה, המעסיקים ואיגודי העובדים.
משבר יוקר המחיה הופך למבחן פוליטי
המשבר תופס את צרפת בנקודת זמן רגישה, כאשר החוב הציבורי מגביל את יכולתה של הממשלה להגדיל את ההוצאות, והמרוץ לנשיאות מתקרב. לפי הדיווחים, מועמדת הימין מרין לה פן מובילה בסקרים, והאפשרות הריאלית היא התמודדות שלה בסיבוב השני מול מנהיג השמאל הרדיקלי ז'אן-לוק מלנשון. הנשיא עמנואל מקרון, המסיים את כהונתו השנייה ואינו יכול להתמודד לכהונה נוספת ברציפות, מתמודד עם שפל בתמיכה הציבורית.
