ירוסלבה לויצקה, חסידת אומות העולם האחרונה שחיה במדינת ישראל, מתה בגיל 91, בבית אבות בחיפה. לויצקה, שבחרה לקשור את גורלה בעם היהודי והגיעה לארץ בשנות ה-90, הותירה אחריה מורשת של אומץ ואנושיות, כאחת מאלו שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים בימים האפלים ביותר בתולדות האנושות.
סיפורה החל כשהייתה ילדה בת שש בעיירה זלוצ'ב, שהייתה אז בפולין וכיום נמצאת באוקראינה. כשהגרמנים כבשו את האזור ב-1941 והקימו גטו, משפחתה לא עמדה מנגד. בזכות גילה הצעיר, הצליחה ירוסלבה לחמוק מעיני השומרים הנאצים, והבריחה מדי יום מזון, בגדים ותרופות לתוך הגטו, מה שהשאיר בחיים יהודים רבים שסבלו מרעב וממחלות.
מאחורי הילדה האמיצה עמדה רשת הצלה משפחתית, שכללה את אמה, קטרזינה, ואת סבה, אלכסנדר לויצקי. יחד הפכו את ביתם למקלט: הם בנו בונקר מסתור מתחת לאדמה, והסתירו ופרנסו בו לא פחות מ-25 ניצולים יהודים לאורך כל שנות המלחמה, תוך סיכון חייהם מדי יום.
עוד באתר:
בנוסף, אימצה המשפחה תחת חסותה שני ילדים יהודים, רישרד פיירינג ויורם מרון, והסתירה אותם בתוך הבית, למרות שהעונש על כך היה מוות מיידי. ב-1989 הכיר יד ושם בירוסלבה, באמה ובסבה כחסידי אומות העולם, על פועלם ההרואי.
ב-1995 הגיעה ירוסלבה לישראל וקיבלה אזרחות. את שנותיה האחרונות העבירה בחיפה, שם ביקרו אותה לאורך השנים תלמידים, מתנדבים ומוקירים, ששמעו ממנה את סיפורה ממקור ראשון. היא נהגה להדגיש כי עבורה, כילדה, הדבר החשוב ביותר היה פשוט "להביא אוכל לילדים הרעבים שם".
