מתפללי בתי הכנסת ברחבי העולם זוכים השבוע לתופעה מיוחדת בלוח השנה היהודי: ארבעה ימים רצופים של קריאת התורה בציבור, מבלי שמדובר בחנוכה או בחול המועד. הצירוף יוצא הדופן נוצר בעקבות ראש חודש כסלו, שחל השנה בימים שלישי ורביעי, ובכך מחבר בין שתי הקריאות הקבועות של ימות החול לרצף אחד.
ביום שני, כ"ט בחשוון, הוציאו המתפללים ספר תורה וקראו את תחילת פרשת תולדות. ביום שלישי, ל' בחשוון, התקיימה קריאת ראש חודש כסלו, וכך גם היום, יום רביעי, א' בכסלו. מחר, יום חמישי, ב' בכסלו, ישובו המתפללים לקריאת פרשת השבוע. התוצאה: ארבעה בקרים רצופים שבהם נפתח ארון הקודש ומתקיימת קריאת התורה.
מדוע קוראים בתורה דווקא בשני ובחמישי?
שורש המצווה נעוץ בתקנה שמביאים חז"ל במסכת בבא קמא, דף פ"ב עמוד א'. בגמרא מבואר כי משה רבנו תיקן לישראל קריאה בתורה בשבת, ביום שני וביום חמישי, כדי שלא יעברו על הציבור שלושה ימים ללא קריאת התורה. חכמים סמכו זאת על הפסוק המתאר את בני ישראל במדבר: "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים".
עוד באתר:
בהמשך הסוגיה מוסבר כי עזרא הסופר הרחיב את התקנה וקבע ששלושה אנשים יעלו לתורה, ושייקראו לפחות עשרה פסוקים. כך התבסס הסדר המוכר בכל בתי הכנסת: קריאה בשבת, ביום שני וביום חמישי. ואולם, כאשר חל ראש חודש באחד מימות השבוע האחרים, מתווספת קריאה מיוחדת לסדר הקבוע.
ארבעה עולים בראש חודש
בשני ימי ראש חודש כסלו מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת פינחס, בספר במדבר פרק כ"ח, העוסקת בקורבנות התמיד והמוספים. בניגוד לקריאת שני וחמישי, שבה עולים שלושה קרואים, בראש חודש עולים ארבעה. כך נקבע במשנה במסכת מגילה, במסגרת ההבחנה בין מספר העולים לתורה בשבתות, במועדים ובימי החול.
הסיבה לרצף המיוחד השנה טמונה במבנה הלוח העברי. כאשר החודש הקודם מכיל שלושים יום, ראש החודש הבא נחגג במשך יומיים: ביום השלושים של החודש הקודם וביום הראשון של החודש החדש. השנה, חשוון היה חודש מלא, ולכן ראש חודש כסלו חל בשלישי וברביעי, בדיוק בין הקריאות הקבועות של שני וחמישי.
עד כמה נדירה התופעה?
למרות העניין שמעורר הצירוף, אין מדובר באירוע חד פעמי או בתופעה המתרחשת אחת לעשרות שנים. הרצף עשוי להיווצר בכל פעם שראש חודש בן יומיים חל בשלישי וברביעי. עם זאת, הוא אינו מתרחש בכל חודש או בכל שנה, אלא מדי מספר שנים, והוא בולט במיוחד משום שהוא יוצר ארבע קריאות רצופות ללא צורך בחג או בחול המועד.
בחנוכה ובחול המועד מתקיימות קריאות התורה מדי יום, ולכן רצפים ממושכים מוכרים יותר בתקופות אלו. גם סמיכות של מועדים לשבת עשויה ליצור רצף דומה. אולם השבוע, דווקא בתוך שגרת ימי החול, זוכים המתפללים לפתוח את הבוקר יחד עם התורה הקדושה - 4 ימים ברצף.
