מאז מלחמת השחרור (תש"ח-1948) בה נאלצו יהודי העיר העתיקה לנטוש או להילקח לכלא הירדנים, נחלקה ירושלים. ביום כ"ח באייר תשכ"ז שוחררה העיר, 10 דברים שרציתם לדעת על "יום ירושלים".
א. החלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947, זו שקבעה את חלוקת ארץ ישראל, קבעה כי ירושלים תהא שטח נפרד בניהול האו"ם. ירושלים תהא עיר בינלאומית לא של המדינה היהודית ולא של מדינה ערבית. מדינות ערב וערביי ארץ ישראל סרבו לקבל ההחלטה ופתחו במלחמה נגד היישוב היהודי בארץ, מלחמת העצמאות תש"ח.
ב. ירושלים העברית הייתה חודשים רבים במצור, כשהסבל העיקרי היה – ליהודים שאכלסו את העיר העתיקה. במהלך מלחמת השחרור, כבשו כוחות הלגיון הירדני את מזרח ירושלים, כולל העיר העתיקה, רק הר הצופים נשאר בידי ישראל וכמובן החלק המערבי של העיר שנשאר כולו בידי ישראל.
עוד באתר:
ג. הכוחות הירדנים הרסו כל חלקה יהודית בעיר העתיקה, כולל הרס מוחלט של בית הקברות בהר הזיתים. למרות ההסכמים לא הורשו יהודים להגיע לכותל המערבי לתפילה. במשך 19 שנים הפרידה חומה (בחלקים רבים של העיר) בין ירושלים הישראלית לבין ירושלים בשלטון הירדנים.
ד. במשך כל השנים בהם הופרדו חלקי העיר, קבעו לגיונרים ירדנים עמדות צבאיות על החומה ובמקומות גבוהים ובולטים (מגדל ציון הוא מגדל דוד). מעמדות אלה הרבו לתקוף את תושבי ירושלים היהודים שחיו בקרבת החומה או בשטח ההפקר. תושבים אלה הרגישו שהם נמצאים בחזית הלוחמת. טיעוני הירדנים היו כי חיילים לגיונרים נתקפו בהתקפות שיגעון (מדי הרבה משוגעים היו לצבא זה).
ה. ביום העצמאות ה-19 (אייר תשכ"ז) החלו להגיע ידיעות על הכנות מסוכנות לישראל מצד צבא מצרים. גמאל עבדול נאצר, נשיא מצרים הכריז על סגירת מיצרי טיראן שבים סוף וחסימת המעבר לאניות להגיע לנמל אילת. במקביל פקד להוציא את כוחות האו"ם מחצי האי סיני ומעזה. צבא מצרים זרם למדבר סיני והמצרים חתמו בריתות "הגנה" עם סוריה ירדן ועיראק. ממשלת ישראל החליטה לגייס את חיילי המילואים והצבא נכנס מיידית לכוננות מלחמה.
ו. ביום שני כ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967) פתח צבא ישראל במתקפת מנע, תוך שלוש שעות, בהתקפת פתע הושמדו רוב מטוסי האויב ונוטרלו רוב שדות התעופה הערביים. כוחות היבשה יצאו למתקפה כנגד הצבא המצרי במדבר סיני וברצועת עזה. ממשלת ישראל שלחה מסרים ישירים וברורים למלך ירדן שישמור על השקט בגבולנו המזרחי, תוך הבטחה כי צה"ל לא יתחיל בתקפה כנגד ירדן. הירדנים דחו הפניה וכבר ביום הראשון פתחו בהפגזות על ירושלים ואפילו על תל אביב. צבא ירדן כבש את ארמון הנצי"ב, מושב מפקדת האו"ם והחל לאיים על הכוח הישראלי המוצב בהר הצופים.
ז. צה"ל קיבל הפקודה לתקוף בחזית הירדנית. חטיבת הראל החלה במתקפה על מוצבי הירדנים מצפון לישובי פרוזדור ירושלים. החטיבה הירושלמית הצטוותה לכבוש את ארמון הנצי"ב. חטיבת הצנחנים 55 (מילואים) בפיקודו של אל"מ מוטה גור תקפה באזור ביה"ס לשוטרים, גבעת תחמושת, שייך ג'ארח. המטרה הראשונית הייתה חבירה לכח בהר הצופים ולמנוע כיבושו.
ח. כח הצנחנים אחרי מלחמה עקובה מדם, הצליח לכתר את העיר העתיקה. ביום רביעי (היום השלישי למלחמה) כ"ח אייר תשכ"ז, קיבלה חטיבת הצנחנים הפקודה להיכנס לכבוש ולשחרר את העיר העתיקה. הלוחמים פרצו דרך שער האריות ובשעה 10 בבוקר הודיע מוטה גור מפקד החטיבה את ההודעה ההיסטורית " הר הבית בידינו". הצנחנים החלו בריצה מהירה בסמטאות העיר העתיקה כשפניהם אל "הכותל המערבי". מקום קדוש זה היה משאת נפשם של הלוחמים. אלה נפלו על הכותל בבכי קורע לבבות דתיים וחילוניים כאחד. ספר התורה שהביא עימו הרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן זצ"ל, תקיעת השופר, תפילת שהחיינו, הרב זעק את הפסוק "מנחם ציון ובונה ירושלים" תפילה לזכר הנופלים, קדיש ושירה אדירה של "לשנה הזאת! בירושלים הבנויה" היוו מוקד התרגשות שתועד ולא ישכח בסיום שרו כולם את "התקווה" כשמעליהם מתנוסס דגל ישראל אותו הציב "זמוש" בן קיבוץ יבנה.
ט. כעבור שנה בקשו צעירי המפד"ל לקיים עצרת גדולה לכבוד יום ירושלים ברחבת הכותל והממשלה התנגדה. העצרת קוימה בעיר העתיקה בראשות הרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן זצ"ל. מסורת זו מתקיימת לאורך שנים בו אנו חוגגים את יום שחרורה ואיחודה של ירושלים עיר הנצח כ"יום ירושלים". מועצת הרבנות הראשית קבעה את כ"ח אייר כיום הודיה לקב"ה על הנסים הרבים שעשה לנו ועל שחרורה של ירושלים. רבים נוהגים להתכנס בבתי הכנסת לתפילות חג מיוחדות ורבים נוהגים לומר תפילת הלל ובברכה. עצרת עם ידועה מתקיימת מדי שנה בישיבת "מרכז הרב". בד"כ מכבדים את האירוע ראש הממשלה, הרמטכ"ל ומנהיגי ציבור. לאחר חצות יוצאים בני הישיבה ועמהם אלפי צעירים בצעדה ובריקודים עד הכותל, בסיום מתקיימת תפילת שחרית של חג.
י. כנסת ישראל קבעה בשנת 1998 את "חוק יום ירושלים". בחוק נאמר: "הכנסת מכריזה על יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם "ירושלים". בהמשך החוק הוא יכול להיות "יום בחירה" של העובדים בישראל, על שר החינוך שרשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו ליום ירושלים וכו וכו. כיום מתקיים טקס זיכרון בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בשעות אחרי הצהריים מתכנסות יחידות הלוחמים למפגש במקומות בהם נלחמו. לסיומו של יום מתקיימת עצרת ממלכתית בגבעת התחמושת בנוכחות ראשי המדינה, ראש עירית ירושלים, משפחות שכולות וכמובן הלוחמים משחררי ירושלים ומשפחותיהם. החובה לציין כי בני עדת "ביתא ישראל", בני העדה האתיופית נוהגים ביום ירושלים להתכנס בירושלים, שלאורך דורות היוותה מקור לחלומם לעליה לארץ ישראל, לקיים טקס אזכרה ליהודים האתיופים שניספו בדרכם לישראל. ביום ראשון הקרוב נחוג את יום ירושלים. אנחנו מאמינים בני מאמינים, רואים היום את החסד הרב שעשה בורא עולם בכל התהליך שהביא לאיחוד עיר הקודש, נותר לנו רק להתפלל ולקוות: ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו ויבנה בית המקדש במהרה בימינו.
