מדוע התאמצה רבקה אמנו כל כך שיעקב יקבל את ברכות יצחק, ומדוע זעק עשיו זעקה גדולה ומרה כשגילה שאחיו הקדימו, אם לכאורה שניהם התברכו באותם דברים? בשיעורו השבועי לפרשת תולדות, הגה"ח הרב מנחם מנדל פומרנץ מציג את ביאורו של ה"שפת אמת", החושף את ההבדל המהותי בין ברכות יעקב ועשיו.
בפתח השיעור סיפר הרב על הרה"ק רבי זושא מאניפולי, שהיה רעב עד כדי סכנה, אך רק כאשר הבין שבאכילתו יקיים מצווה של הצלת נפש מישראל, מכר את חגורתו וקנה לעצמו פרוסת לחם. כפי שביאר בעל ה"שפע חיים" מצאנז-קלויזנבורג, אפילו האכילה הפשוטה של רבי זושא נבעה מתוך רצון לקיים מצווה.
מילה אחת שמשנה את משמעות הברכה
עוד באתר:
בהמשך עמד הרב על ההבדל שבין שתי הברכות. ליעקב נאמר "ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ", ואילו לעשיו נאמר "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל".
על פי ה"שפת אמת", בעקבות דברי הזוהר הקדוש, ההבדל טמון במילים "ויתן" ו"יהיה". יעקב זוכה בגשמיות כהמשך לעבודתו הרוחנית, בעוד שאצל עשיו הגשמיות עומדת בפני עצמה.
גם סדר המילים מלמד על כך: אצל יעקב מופיע תחילה "טל השמים" ורק אחר כך "משמני הארץ", ואצל עשיו הסדר הפוך.
הרב קשר זאת גם למכירת הבכורה תמורת נזיד עדשים. עשיו העדיף את האוכל על פני הבכורה, ואילו יעקב ויתר על הגשמיות כדי לזכות במעלה הרוחנית.
הברכה שאינה נפסקת
משמעות נוספת למילה "ויתן" היא עצם החיבור למקור השפע. הרב הזכיר את פירוש רש"י, "יתן ויחזור ויתן", והסביר כי מי שמקבל את השפע מתוך דבקות בקב"ה זוכה לחיבור מתמשך למקור הברכה.
בסיום השיעור הדגיש הרב פומרנץ כי התורה אינה שוללת את צורכי העולם הזה, אלא מלמדת כיצד לסדר את סדר העדיפויות.
מי שאומר "אסיים את העבודה ואז אבוא ללמוד", עלול לגלות שלעולם אינו מסיים עם הגשמיות. הדרך הנכונה היא להקדים את התורה ועבודת ה', ומתוך כך לזכות לברכה גם בענייני העולם הזה.
(הרב פומרנץ הינו מחבר ומהדיר ספרים, מנכ"ל הוצאת הספרים עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל ויוזם מהדורת מתיבתא)
