איך אנשים מסוגלים לחטוף, להיפגע, לריב, ולמחרת להמשיך כאילו כלום?
במשך שנים הסתכלתי על הפוליטיקאים שלנו ושאלתי את עצמי ממה הם עשויים, עד שאתמול, בכיסא של רופא השיניים, גיליתי משהו ששינה לי את ההסתכלות על כח, חולשה וכאב
תגידו, ממה האנשים האלה עשויים?
נתניהו צריך להחזיר את המפתחות ולהתפטר, איזנקוט תוקף, ביבי משיב, ליברמן יוצא למתקפה, האשמות, השמצות, מלחמת עולם,
ואז פתאום אתה רואה יריבים פוליטיים יושבים יחד סביב שולחן, מדברים על ביטחון המדינה, על אחריות לאומית, ואפילו על האפשרות לממשלה משותפת,
עוד באתר:
ואני מסתכל עליהם ושואל את עצמי, תגידו, מאיפה יש להם את הכוחות האלה?
איך בן אדם מסוגל לחטוף כל כך הרבה ביקורת, לעמוד מול מתקפות, להתמודד עם השפלות, ולמחרת לקום בבוקר ולהמשיך לתפקד, כאילו כלום.
ואני רוצה לגלות לכם משהו אישי,
במשך שנים האנשים האלה גרמו לי להרגיש חלש,
הסתכלתי עליהם וחשבתי, אלה אנשים חזקים, עשויים מברזל, שום דבר לא שובר אותם,
ואני? לפעמים מילה אחת יכולה ללוות אותי יום שלם, ביקורת אחת יכולה לטלטל אותי מבפנים,
מה יש להם שאין לי?

עד שהגעתי לרופא השיניים
אתמול ישבתי על הכיסא אצל רופא השיניים,
הוא לקח מכשיר קר, הצמיד אותו לאחת השיניים ושאל, כואב?
לא,
עבר לשן אחרת, כואב?
כן,
חזר לשן הראשונה, אתה בטוח שאתה לא מרגיש?
לא מרגיש כלום,
ואז הוא הסביר לי משהו שהדהים אותי,
ייתכן שהעצב בשן כבר לא מתפקד, יש שם בעיה שהתפתחה בלי שהרגשתי, וכעת ייתכן שאצטרך טיפול שורש,
ישבתי שם וחשבתי לעצמי,
רגע, דווקא בגלל שלא כאב לי, לא ידעתי שמשהו לא בסדר.
בזמן שאני הסתובבתי בעולם בתחושה שהכל מצוין, משהו בפנים הלך והידרדר,
ופתאום נפל לי אסימון,
מי אמר שאדם שלא כואב לו הוא אדם חזק?
תחשבו כמה אנחנו מעריצים אנשים שלא מתרגשים מכלום,
צועקים עליהם, והם ממשיכים,
מבקרים אותם, והם מחייכים,
פוגעים בהם, והם מתנהגים כאילו שום דבר לא קרה,
אנחנו מסתכלים עליהם ואומרים, וואו, איזה חוסן נפשי,
אבל רגע,
אולי לפעמים זה בכלל לא חוסן, אולי זו הרדמה?
כמו השן שלי,
העובדה שלא הרגשתי כאב לא העידה שהשן בריאה, להפך, ייתכן שדווקא אובדן התחושה היה סימן שמשהו לא תקין,
כך גם בנפש,
אדם שמנותק מהכאב שלו עלול להיות מנותק גם מהצרכים שלו, מהפחדים שלו, מהאהבה שלו, ואפילו מעצמו,
כי כשאנחנו מפסיקים להרגיש, אנחנו לא רק מפסיקים לסבול,
אנחנו גם מפסיקים לחוות חלק מהחיים,
אבל יש גם את הקצה השני, ואני מכיר אותו היטב
יש אנשים שמרגישים הכל,
כל מילה חודרת, כל מבט מערער, כל ביקורת הופכת לסערה פנימית,
הם לא מנותקים מהרגשות שלהם, להפך, הם כל כך מחוברים אליהם, עד שלפעמים הם כבר לא מצליחים לזוז,
הם רוצים לדבר, אבל הפחד משתק,
רוצים להציב גבול, אבל האשמה עוצרת אותם,
רוצים להתקדם, אבל החשש מדחייה מחזיק אותם במקום,
ואז נוצרת מלכודת,
מצד אחד, מי שלא מרגיש עלול לאבד את הקשר עם עצמו,
מצד שני, מי שמוצף ברגשות עלול לאבד את היכולת לפעול,
אז מה עושים, מפסיקים להרגיש או ממשיכים להישבר?
יש אפשרות שלישית, והיא משנה את כל התמונה
בעולם הטיפולי אנחנו מדברים על יכולת שנקראת מובחנות,
היכולת להיות מחובר למה שאני מרגיש, בלי להפוך לעבד של מה שאני מרגיש,
אני יכול להיפגע, ועדיין לבחור איך להגיב,
אני יכול לפחד, ועדיין לעשות את מה שחשוב לי,
אני יכול לכעוס על אשתי, ועדיין להישאר בקשר אתה,
אני יכול לשמוע ביקורת, להרגיש איך היא צורבת לי בפנים, ועדיין לא לתת לה להגדיר מי אני,
אני לא צריך לכבות את הרגש כדי להיות חזק, אני צריך ללמוד להישאר אני גם כשהרגש בוער,
וזה נכון גם לאנשי מקצוע, למטפלים, למנהלים ולמחנכים,
איש מקצוע טוב אינו אדם שלא מושפע ממה שמתרחש מולו, אלא אדם שמסוגל להרגיש את מה שמתעורר בו, לזהות את זה, ועדיין לפעול מתוך שיקול דעת, אחריות ובחירה,
ואז חזרתי לחשוב על נתניהו, לפיד ובנט
פתאום הבנתי שאולי כל השנים שאלתי את השאלה הלא נכונה,
במקום לשאול איך הם מצליחים לא להרגיש, אני צריך לשאול איך אדם יכול להרגיש ועדיין להמשיך לפעול,
אני הרי לא באמת יודע מה קורה להם בפנים,
אולי הם נפגעים, אולי הם כועסים, אולי גם להם יש לילות בלי שינה,
מה שאני רואה מבחוץ זו רק היכולת שלהם להמשיך לתפקד,
אבל החוזק שאני רוצה לפתח בעצמי הוא לא להיות נתניהו, לפיד או בנט.

החוזק שאני מחפש הוא היכולת להיות אריה, גם כשקשה לאריה,
לא להפוך לאבן,
לא להפסיק להתרגש,
לא להתבייש בזה שמשהו נוגע בי,
אלא ללמוד להרגיש את כל זה, ולהישאר חופשי לבחור,
ואולי זה הדבר הכי חשוב שאני רוצה להשאיר לכם
בפעם הבאה שמישהו פוגע בכם, אל תמהרו לשפוט את עצמכם על זה שנפגעתם,
ובפעם הבאה שאתם מצליחים לא להרגיש כלום, אל תמהרו להכתיר את עצמכם כחזקים,
תשאלו שאלה אחת,
האם אני מצליח להרגיש את מה שקורה בתוכי, ועדיין לבחור איך לחיות?
כי יש אנשים שלא מרגישים כאב, ויש אנשים שהכאב מנהל להם את החיים,
ויש אנשים שלומדים דרך שלישית,
להרגיש, לכאוב, לאהוב, לפחד, להתאכזב, ועדיין להמשיך לבחור,
אתמול הגעתי לרופא השיניים כדי לבדוק מה קורה בתוך השן שלי,
ויצאתי משם עם שאלה הרבה יותר גדולה,
איפה בחיים שלי אני לא מרגיש מספיק כדי לשים לב שמשהו לא בסדר, ואיפה אני מרגיש כל כך חזק, עד שאני כבר לא מצליח לעשות שום דבר?
כי כח אמיתי הוא לא להפסיק להרגיש,
כח אמיתי הוא להפסיק להיות מנוהל על ידי מה שאני מרגיש.
























