
"יהודי צריך להבין שהקדוש ברוך הוא נותן, והוא נותן בשפע. אין דבר כזה מספיק לי". במסר מיוחד לפרשת ויצא, הרבנית חגית שירה מעמידה במרכז את דמותה של לאה אמנו, ומסבירה כיצד תפילתה הגדולה, האמונה הבלתי מוגבלת והיכולת לראות את החיים כמתנה הפכו אותה לאם רוב שבטי ישראל.
לדבריה, לאה אמנו ידעה כי על פי הציפיות הייתה אמורה להינשא לעשו, אך לא השלימה עם האפשרות הזאת. היא פנתה בתפילה לקב"ה וביקשה לזכות להקים בית עם יעקב אבינו, שממנו יצאו שבטי ישראל.
אלא שלדברי הרבנית, כאן רק התחילה תפילתה של לאה.
עוד באתר:
"אני רוצה גם את הבכור, גם את הכהונה וגם את המלכות"
בשיחה עם רחל פסטג בתוכנית "עניין משפחתי" ב'קול חי', תיארה הרבנית כיצד לאה לא הסתפקה בבקשה להינשא ליעקב, אלא ביקשה עוד ועוד.
"היא אומרת לקדוש ברוך הוא, אם אתה כבר נותן לי, תן לי את בכור השבטים. אני רוצה לא רק את השבטים, אני רוצה את הבכור של השבטים", הסבירה.
הרבנית המשיכה ותיארה את תפילתה של לאה לזכות גם בשבט לוי, שממנו יצאו הכהנים ומשה רבנו, ובהמשך גם במלכות בית דוד, שמקורה בשבט יהודה.
"היא לא מפסיקה לבקש", הדגישה. "היא לא אומרת, הקדוש ברוך הוא עשה לי טובה, אני אתחתן עם יעקב וזה מספיק לי. לא, אין מספיק לי. אין דבר כזה מספיק לי".
לדבריה, התפילה של לאה מלמדת שהאדם אינו צריך לצמצם את בקשותיו בהתאם למגבלות ההיגיון האנושי.
"לא לצמצם את הקדוש ברוך הוא הענק לכמה אינצ'ים שיש לנו בשכל", אמרה. "הוא יכול לתת גם את זה וגם את זה. הכל יכול להיות".
"כל רגע מתנה, כל נשימה מתנה"
הרבנית התעכבה גם על הפסוק שנאמר עם לידתו של זבולון: "זבדני אלוקים אותי זבד טוב, הפעם יזבלני אישי".
לדבריה, המילה "זבד" מבטאת מתנה טובה, ואילו "זבול" מתקשר למקום משכנה של השכינה ולבית המקדש.
מכאן למדה על תפיסת עולמה של לאה, שראתה את חייה לא כעול או כמעמסה, אלא כמתנה מתמשכת.
"היא מסתכלת על החיים ואומרת, וואו, אני נשואה ליעקב, יש לי ילדים, שבטים, אני זוכה להביא לעולם את רוב השבטים", תיארה הרבנית.
לדבריה, "היא מרגישה שהחיים שלה הם פשוט מתנה. כל רגע מתנה, כל נשימה מתנה".
הרבנית הסבירה כי כאשר אדם חי מתוך הכרת הטוב על משפחתו, על ילדיו ועל הזכות לקיים מצוות, גם ביתו מקבל משמעות רוחנית עמוקה.
"כשאדם חי את החיים בתחושה שכל נשימה מתנה, הוא זוכה שהבית שלו נעשה כמו זבול, כמו בית מקדש, מקום שהשכינה שורה בו".
"אנחנו מדברים הרבה על רחל, אבל תסתכלו רגע על לאה"
בהמשך ביקשה הרבנית להפנות את תשומת הלב לדמותה של לאה אמנו, שלעיתים מקבלת פחות מקום בשיח לעומת אחותה רחל.
"אנחנו הרבה מדברים על רחל אמנו, הרבה הרבה. רחל אמנו היא דמות שאנחנו כולנו שמות עליה את הפוקוס, אבל תסתכלו רגע על לאה", אמרה.
"תסתכלו על עבודת השם המהממת שלה, ואיך היא זוכה להביא את כל האור הזה לעולם, ואיזה חיים היו לה של הודיה, של מתנה".
לדבריה, כל אדם יכול לאמץ את נקודת המבט הזאת בחיי היומיום, ולהתעורר בבוקר בהכרה על הזכות להיות חלק מעם ישראל, לגדל ילדים יהודים ולבנות בית של קדושה.
"תתפללו גם תוך כדי שטיפת הכלים"
לקראת סיום השיחה חזרה הרבנית אל המסר המרכזי: לא לפחד לבקש מהקב"ה, ולא להגביל את התפילה למה שנראה אפשרי או הגיוני. "לא לבקש בקמצנות. אבא שלנו לא קמצן", הדגישה.
פסטג הצטרפה לדברים ואמרה: "זה מחכה לנו, אנחנו רק צריכים לפתוח את הידיים ולבקש. אל תהססו, אל תתקמצנו. השם יכול הכל".
הרבנית הדגישה כי אמונה ותודעה של שפע נבנות באמצעות תפילה מתמדת, ולא רק ברגעים המיועדים לכך.
"תודעה ואמונה זה הרבה תפילה, הרבה להזיז את השפתיים", אמרה. "אנחנו מתפללות ומבקשות גם בכלים, גם בשטיפה ובכל רגע ורגע".
את השיחה חתמה בדברי חיזוק: "השם יתברך שומע. אני מוכנה לחתום לכל מי שרוצה שהשם יתברך שומע אותה. קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת".
האזינו לדברים המלאים ב'עניין משפחתי' ב'קול חי':
























