אהרון רזאל, קבע לפני שנתיים את מקומו בבית המדרש, בלהיט שחצה מחנות והתלבש היטב על כל אוהבי התורה בעולם היהודי בלי הבדלי צבע או מרקם הכיפה. האלבום שהפך להמנון בני התורה, הצליח מאוד והביא את אהבת הלימוד למרכז הבמה, מה שהפך את העמל בלימוד התורה ל"IN" במובנים רבים. רזאל שוקד על לימודיו בכולל וממשיך להתעלות ולהתגדל בלימוד התורה.
מאז "קבעתי", עוד ועוד יהודים טובים שאינם שומרים על כל המצוות, מבקשים מאהרון, להיות חלק, להבין, להרגיש לדבר בשפתם. בשפה של היום זה נקרא "קירוב", ואהרון ללא ספק מקרב את מי שרחוק. "שנים שאני מצליח ברוך השם לדבר אל חבר'ה שרחוקים אבל מחפשים קדושה", מספר אהרון, על שליחותו המוזיקלית. "הצעירים מחפשים רוחניות ביהדות, מתעניינים, אך לא כולם מתחברים מיד להצעה ישירה בסגנון 'בוא ללמוד תורה', לחבר'ה כאלה צריך לדבר בשפה אחרת, בוא אחי…"
אלבומו העשירי של אהרן רזאל "האיש בקצה המנהרה", צפוי לצאת בקרוב. זהו האלבום האישי ביותר של היוצר הוותיק שכמו תמיד, אוהב להפתיע את הקהל הנאמן שלו ולא חדל מלחפש ולשאול שאלות מוזיקליות ופילוסופיות. גם באלבום שמדבר רוחניות בשפה שמתאימה לאחים שרוצים, אך מרגישים בצד, מצליח אהרון להתקרב ולקרב באופן בלתי אמצעי היישר ללב ולנשמה. גם באלבום החדש ניתן כבוד רב לטקסטים אישיים ופנימיים, שממשיכים לבטא אהבת חינם גם למי שטרם זכה לחסות בצל השכינה.
עוד באתר:
"אמרו לי: סע לאלסקה פתח שם בית לקירוב רחוקים", נזכר אהרון בשורה מתוך הלהיט קבעתי את מקומי, ובאמת יש שטסים להודו לקרב רחוקים, אני מלא הערכה והערצה למי שמצליח לעשות זאת, אני נשאר כאן, לקרב את האחים, את ילדי הרחוב שלי שמבקשים שקל, אך למעשה מבקשים דרך בחיים. אנשים ששואלים 'מה השעה?' אך באמת מחפשים עצה, ואולי זו מחווה לאנשים שפונים עם שאלה כמו "סליחה, איך מגיעים ל…" אך באמת מחפשים טעם ותכלית במתנה הזאת שקיבלנו הנקראת חיים."
