"כשאני כותב אני מאוד משתדל לנתק את עצמי מהעולם ולהיות נאמן רק למקלדת, אבל זה מאוד קשה. יש סטנדרטים עיתונאים שמסייעים בכתיבת סיקור מאוזן, אבל תמיד תהיה סלקציה, אפילו בדרך שהעיניים קולטות את הדברים. אנחנו כעיתונאים, קודם כל מספרים סיפור". כך אמר בעל הטור ב"ידיעות אחרונות" וחתן פרס ישראלי לתקשורת נחום ברנע לסטודנטים ואנשי סגל בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל במסגרת התוכנית "מפגשים עם התעשיה".
בפתח המפגש נשאל ברנע האם התקשורת הישראלית צריכה לעשות חשבון נפש על רקע התחושה הרווחת בציבור כי אג'נדות, משאלות לב ואינטרסים חלחלו אל הדיווח העיתונאי יותר מאי פעם במערכת הבחירות האחרונה. "במציאות זה היה הרבה פחות דרמטי", השיב ברנע, "בכל בחירות יוצאים שדים מהבקבוק והם חוזרים אחרי הבחירות. ההיסחפות שהיתה אולי מנת חלקם של עיתונאים נבעה מסיבות מקצועיות ופחות מסיבות אישיות. אנשים נוטים לחשוב שבשולחנו של כתב מונח מידע רב והכתב בורר לפי ראות עיניו, אך אין זה נכון. האמת היא שלרוב שולחנותינו ריקים. לשכת ראש הממשלה מונעת נגישות למידע. נגישות היא הצורך הראשון של כותב וכשהיא לא קיימת קורים הרבה דברים".
בהתייחסות לשאלה האם הוא לא מתחרט על חלק מהדברים החריפים שכתב בעבר, ענה ברנע: "עיתונות זה לא מדע מדוייק וככל שכותבים יותר, צוברים יותר טעויות. לעיתים הדבר נובע בעקבות היסחפות סביב ויכוח ציבורי מסויים, לעיתים הדבר נובע מתוך רצון למשוך תשומת לב. הרשתות החברתיות מאופיינות בהתבטאויות חריפות ויש חשש מצד עיתונאים שאם נהיה עדינים, לא יקראו אותנו ולא נהיה רלוונטים."
עוד באתר:
במהלך השיחה, התייחס ברנע גם להעדרותו מזירת השיח באינטרנט וברשתות החברתיות. "מאמרי לא מופיעים בYnet אלא רק בעיתון המודפס כחלק מהחלטה של העיתון שתהיה יחודיות לרכישת העיתון המודפס, וזה בסדר, על אף שהייתי שמח שדברי יופצו יותר. יחד עם זאת, קשה לי לראות קולגות שלי שפטפטו עצמם לדעת. עיתונאים הפכו את הרשתות החברתיות למקום בו הם מפיצים דברים פחות נעימים, שלא מתפרסמים בעיתונים, וזה מוביל להרבה חרטות ואין לי עניין בזה."
ברנע הדגיש את עצמאותו בכתיבה ב"ידיעות אחרונות" ולא נתקל מעולם בהתערבות של המו"ל נוני מוזס או העורכים בתכני הטורים שהוא מפרסם. הוא נשאל לדעתו אם מוזס לא היה מתערב בכתבות שלו גם אם היה כותב בניגוד לעמדות המו"ל. לדברי ברנע דווקא "ידיעות אחרונות" חרת על דגלו את עיקרון האי התערבות.
"עיתונאים רבים כותבים ושולחים לעורך ולא אכפת להם מה יעשו עם הכתבה. כשמזלזלים ושולחים כתבה עם ניסוח גרוע ועריכה גרועה, נותנים לעורך פתח לשנות גם את דעות הכותב, ואז במקום זה הכותבים מפרסמים בפייסבוק את דעתם האמיתית. זאת לא נאמנות למקצוע", אמר ברנע.
ברנע נשאל מה לדעתו היתה השפעת הטור "אולמרט- נתק מגע", שכתב בסוף מלחמת לבנון השניה, לאחר ששהה בשטח לבנון עם לוחמי חטיבת אלכסנדרוני, ובו קרא לראש הממשלה להוציא את הכוחות מלבנון. "זה לא מתפקידי לייעץ לראש הממשלה", השיב. "אני מאוד מקווה שאני לא משקר כשאני אומר שזה לא מעניין אותי. בכל אופן, זה לא צריך לעניין אותי. תפקידי כעיתונאי זה להשכיל את הציבור ולא להיות יועץ לראש הממשלה. זה לא אומר שאתה חי בבועה ובחלל ריק, וכמובן שכשמתייחסים לפוליטיקה אז אתה מצפה לפולואפ, אבל זה לא השיקול שלי."
בהתייחסות לתחרות בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום" אמר ברנע: "לא מדובר על תחרות הוגנת בין שני עיתונים. עיתון הוא בראש ובראשונה עסק מסחרי, ואילו ישראל היום הוא לא עסק אלא אירוע פילונטרופי, הצלחתו היא לא חכמה גדולה. יחד עם זאת. ידיעות אחרונות איבד ממעמדו הרבה לפני ישראל היום. האינטרנט והרשתות החברתיות פגעו בעיתונים בכל העולם."
