אם נשאל חובב חזנות מיהו הבעל תפילה שהיה אחד ויחיד בדורו, יענו לנו במידית כי המדובר בהחזן הדגול יוסל'ה רוזנבלט, שהיום היארצייט שלו.
א. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט נולד העיירה בילה צרקווה שבאוקראינה בכ' באייר תרמ"ב (1882). אביו רפאל היה בעל תפילה באחד מבתי הכנסת שבעיירה. עבר בהיותו ילד בגיל הגן נהג לעמוד לצד אביו ולשיר עימו פרקי תפילה שהתאימו לקולו הילדותי. קהל המתפללים נדהם מהכישרון המוזיקלי והשמיעה של הילד.
ב. ב1889 גלתה משפחת רוזנבלט, צו הגרוש האוקראיני ניתן עקב היות המשפחה בעלת נתינות אוסטרית. המשפחה התגוררה בחצרו של הרבי בסדיגורא ובעצתו החלה לנדוד בערים הגדולות (קרקוב, לבוב, צ'רנוביץ ועוד) כדי להיות שם חזן ובכך למצוא פרנסתם. יוסלה שגדל המשיך להתחזן לצד אביו. כשהוצע לנער ללמוד בקונסרבטוריון של וינה, סרב רפאל אביו בטענה שבנו נועד להיות חזן ליד עמוד התפילה.
עוד באתר:
ג. בקיץ שנת 1900 ויוסל'ה בן י"ח, נשא לאשה את מרת טויבעלע קאופמן ומיד יצא לעיר מונקאץ כדי להיות החזן הקבוע של הקהילה המקומית. יוסל'ה ביקש מהקהילה להעמיד לרשותו תקציב למקהלה לימים הנוראים ולא נענה בחיוב. גם שמרנותם של חברי הקהילה הפריעה לרצונו לאמץ כיוונים מוזיקליים-מודרניים. אלה היו מניעים מספיקים לחזן רוזנבלט לעבור לקהילת פרשבורג.
ד. קהילת פרשבורג מנתה אלפי חברים שדקדקו בקלה כבחמורה מחד, אבל השפעתה של התרבות הגרמנית על הקהילה הביאה לתמיכה בהתפתחותו המוזיקלית של יוסל'ה. הוא החל ללמוד פיתוח קול אצל פרופסור וינאי ידוע בשם: ון-ד"ר-שטיטס. הקהל הרחב ובמיוחד תלמידי ישיבת פרשבורג ורבניה אהבו את סגנון תפילותיו ועובדה זו דירבנה את יוסל'ה רוזנבלט לחבר יצירות משלו .
ה. בתפילות הימים הנוראים השמיע למתפללים את ניסוחו לתפילות: "הנני העני ממעש" ו"על ידי עבדך", יצירות שחיבר עפ"י הנוסח שהיה נהוג בפרשבורג. חברת אדיסון בעיר וינה החלה להקליט את יוסל'ה ולייצר ב"פונוגרף" (ההמצאה דאז) תקליטים עם יצירותיו.
ו. משפחת רוזנבלט גדלה וכך גם צרכי פרנסתה, עובדה שהביאה למעברו של החזן לעיר המבורג בה התקבל כחזן ראשי באחת הקהילות החשובות. זוהי תקופה לא קלה ליוסל'ה בעיקר בבעיות ביורוקרטיות בהן ניתקל עם השלטונות וכן הקושי ליהודי ממזרח אירופה להתרגל ל"נימוסים החברתיים" בהמבורג-גרמניה. בקשתו לעליית שכר נדחית ובחיפושיו אחרי מקור פרנסה טוב יותר, הגיע יוסל'ה לניו יורק-ארה"ב ביוני 1912.
ז. רוזנבלט החל להתחזן בקהילת "אוהב צדק" ברובע הארלם בניו יורק ובמהרה הביא את משפחתו אליו. המעבר לארה"ב הביא להתפתחות הקריירה החזנית של יוסלה לממדים שלא הכיר ולא צפה. בתי הכנסת בהם עבר לפני התפילה היו מלאים עד אפס מקום. תגובות הקהל ובהמשך הסופרלטיבים להם זכה בעיתונות היהודית היו נלהבות. היו שהכתירו את רוזנבלט כ" מלך החזנים" או בסגנון האמריקאי בשם "כוכב אל". יוסל'ה הוזמן לשיר בקונצרטים בכל רחבי ארה"ב, הוזמן להקליט תקליטים חדשים שהופצו באמריקה ובאירופה וכן הפך לפרזנטור בפרסום של חברות ענק למוצריהם.
ח. בנסיונותיו של יוסל'ה רוזנבלט להיטיב את שכרו עבר להתחזן בכמה קהילות ידועות בעיקר בניו יורק. אהב במיוחד את הקונצרטים שנתן בערים הגדולות ברחבי ארה"ב, שלאחריהם נשאר לעבור לפני העמוד בשבת, באחת הקהילות שבאותה עיר. למרות גדולתו התמיד יוסל'ה בהופעות למטרות צדקה. באופן אישי תרם מחסכונותיו כספים רבים למוסדות צדקה. נושא הקונצרטים של גדול החזנים לא הוגבל רק לתחומי ארה"ב ויוסלה נסע להופיע בכל רחבי אירופה. מנהל הגרנד אופרה של שיקגו כל כך התלהב מיכולתו של יוסל'ה שהציע לו את תפקיד אלעזר באופרה "היהודיה", כן הבטיח שכר עצום ולמלא כל צרכיו בנושא שמירת מצוות (אי הופעה בשבתות וחגים, אוכל כשר למהדרין וכו'). דחיית הפניה הביאה ל"סערה" באמצעי התקשורת דאז.
ט. יוסל'ה רוזנבלט עבר גם תקופות כלכליות קשות ביותר בעיקר עקב יושרו ותמימותו. בתקופה זו הגיע ההצעה לנסוע לארץ ישראל לצורך צילום סרט. החזן היה צריך לשיר מיצירותיו כשברקע נופי הארץ. יוסל'ה רוזנבלט נענה להצעה ברצון רב בעיקר עקב רצונו לבקר בארץ הקודש. לפני חג הפסח תרצ"ג (1933) הגיע ארצה. הקהל היהודי בארץ יצא מכליו וקיבל פניו בהתלהבות רבה. יוסל'ה סייר בכל רחבי הארץ. בחג הפסח עבר לפני העמוד באולם "אוהל שם" בת"א. בשביעי של פסח חיזן בישיבת מאה שערים בירושלים. האדמו"ר מסדיגורה ערך טיש לכבודו בהילולת רשב"י במירון בל"ג בעומר, המשורר חיים נחמן ביאליק השתתף במפגש אוהבי חזנות. בחג השבועות התקבצו המונים בבית הכנסת הגדול בת"א. בזמן ביקורו בארץ ניצל יוסל'ה כל שעה פנויה לפגישות עם הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל.
י. ביום כ"ה בסיון תרצ"ג יצא החזן יוסל'ה רוזנבלט בליווי צוות ההסרטה לאזור בית לחם וים המלח להשלמת ההסרטה. ליד קבר רחל שר יוסל'ה את "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה", הקטע הבא שצולם היה של יוסל'ה עומד ושר: "מה לך הים כי תנוס הירדן תיסוב לאחור" כשהוא ניצב על סירה בנהר הירדן. לאחר שטבל בים המלח הרגיש רוזנבלט ברע והובהל למקום מגוריו בירושלים, כעבור שעתיים נדם ליבו ויוסלה רוזנבלט החזיר נשמתו לבוראו והוא רק בן 51. הרבנות הכריזה על שביתה ממלאכה ואלפים ליוו את גדול החזנים דאז למנוחת עולמים בהר הזיתים בירושלים. אוהבי החזנות זוכים עד היום לשמוע קולו ויצירותיו בתכנת החזנות ברדיו "קול חי" ובקונצרטים השונים לחזנות.
