מעטים מענקי המנהיגים בתולדות עם ישראל, שהאגדות עליהם עקב פועלם, כה רבות ומרתקות. לקראת יום ההילולא של האר"י משרטט דוד גדנקן 10 דברים שרציתם לדעת על האר"י הקדוש זצ"ל.
א. בשנת ה'רצ"ד נולד לרבי שלמה לוריא ולרעייתו, בן בירושלים. כיוון שהיו בירושלים משפחות אחדות בשם לוריא, כולל כאלה שמוצאם מספרד, נקראה משפחתו של רבי שלמה לוריא האשכנזי. הבן הנילוד נקרא יצחק.
ב. אגדה הילכה בירושלים דאז שאליהו הנביא נגלה לרבי שלמה ואמר לו "בן יוולד לך והוא יאיר את העולם בתורתו ובקדושתו". רבי שלמה השקיע רבות בחינוכו של הילד, שכבר בקטנותו ספג חלק מההילה של האגדה עליו .
עוד באתר:
ג. כשהיה יצחק בן שמונה שנים נפטר אביו. האלמנה, אימו של יצחק לבית פרנסיס, נאלצה לנדוד לבית אחיה בקהיר, ר' מרדכי פרנסיס, שהיה מוכס ידוע במצרים, עשיר ובעל נכסים. ר' מרדכי לקח על עצמו את פרנסת משפחת אחותו. הוא אהב מאד את הילד יצחק השקיע בלימודו וקרב אותו מאד .
ד. רבי מרדכי פרנסיס דאג כי אחיינו יצחק ילמד תורה אצל רבה של מצרים הרב דוד בן זמרא. הרדב"ז ידוע היה כמי שבקי ומעמיק בנושא הקבלה וכיוון שהבין כי הנער יצחק משכמו ומעלה שיתף אותו בלימוד הקבלה למרות גילו הצעיר. יצחק הצעיר למד תורה גם אצל הרב בצלאל אשכנזי, בעל השיטה מקובצת על הש"ס, שגם הוא היה תלמידו של הרדב"ז. רמת ההתמדה של השניים הגיעה לידי מצב של תלמיד-חבר.
ה. בהיותו ט"ו שנים נתן לו דוד רבי מרדכי פרנסיס את ביתו – דודניתו לאשה. כשהוא נשוי מצא לו רבי יצחק בית קטן על אי בנהר הנילוס שליד קהיר, לשם עבר להתבודד ולשקוד על לימוד התורה ועל הבנת תורת הקבלה. אל ביתו היה חוזר אך ורק בערבי שבתות. עם בני ביתו מיעט לדבר, וכשעשה זאת בשבת הקפיד לדבר בלשון הקודש ואך ורק בדברים שבקדושה. אגדות רבות נשזרו על הנושא כיצד העמיק האר"י ידיעותיו בסודות הקבלה. אחת מספרת שפגש אנוס בבית הכנסת בקהיר ובידיו ספר המלא בסודות עליונים. לאחר הפצרות רבות הסכים למכור הספר לאר"י וזה היווה לו מקור למנהגו לצומות וסיגופים נסתרים. יש המספרים כי הגיע לידיו ספרו של הרמ"ק (רבי משה קורדוברו) "פרדס רימונים" על ספר הזוהר .
ו. אין בידינו הרבה מידע על תקופת האר"י במצרים. יש שסיפרו כי התעלותו בסודות הניסתרים הביאה להתגלותו של אליהו לאר"י הקדוש. באחת מהתגלויות אלה והוא רק בן 36 שנים גילה לו אליהו כי נותרו לו לאר"י, שתי שנות חיים ועליו לעלות לארץ ישראל כדי להשיג קדושה יתרה ולחלק עם אחרים (תלמידים) את שפע חכמתו האלוקית. האר"י נענה לציווי ויחד עם אשתו ושתי בנותיו עלה בתחילה לירושלים וכשנודע לו כי צפת מרכזת את המקובלים, עבר עם משפחתו לצפת.
ז. כיום ברי כי צפת הפכה לעיר המקובלים בעיקר עקב קרבתה למירון, מקום קבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר בספר הזוהר. בראש מקובלי צפת בעת הגיע האר"י אליה עמדו רבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט "לכה דודי" וגיסו רבי משה קורדיברו שהיה מחברם של ספרי הקבלה "פרדס רימונים" ו"אור יקר" על ספר הזוהר יחד עם ספרים חשובים אחרים. במשך שנת שהותו הראשונה של האר"י בצפת היווה לו רבי משה קורדוברו מורה – חבר. האגדה מספרת כי הרמ"ק מסר לתלמידיו סמוך לפטירתו דעו לכם שאיש אחד היושב פה יקום אחרי ויאיר עיני הדור בחכמות הקבלה …מאלה שבימי היו צינורות סתומים ובימיו יתגלו הצינורות ודעו שהוא אדם גדול ניצוץ הרשב"י".
ח. באופן מעשי הועיד רבי משה קורדוברו את האר"י להיות יורשו וממשיך מחזיק סודות תורת הקבלה. יש שסיפרו כי הרמ"ק לחש לקרובים שבתלמידיו כי אחד מההולכים אחרי מיטתו הילה של אש תצא ממנו ואכן כך נראה האר"י הקדוש בעת הלוויתו של הרמ"ק. ברור אם כן כי כל תלמידיו של הרמ"ק וכל חכמי צפת דאז הבינו את שיעור קומתו של האר"י, וראו בו מיידית את מורם, רבם ומנהיגם.
ט. אין סוף סיפורים ואגדות סופרו על מנהגיו של האר"י בצפת המוטיב המוביל בכל אלה הם כי האר"י ראה בכל ימות השבוע מבוא והכנה לקראת שבת קודש. האר"י הסתמך על האמור בספר שמות (פרק ט"ז פסוק ה') "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו". רבים ממנהגי החסידים עד היום נלמדו ממנהגיו של האר"י. הקדושה שבטבילה. האר"י היה טובל ביום שישי רק לאחר שסיים לקרוא את פרשת השבוע. לקבלת שבת היה נוהג לצאת עם תלמידיו לשדות ולהרים בחינת לכה דודי נצא השדה. בדבקות רבה היה מזמר את הפיוט "לכה דודי". על שולחן השבת הניח י"ב לחמים (ששה בכל צד) ועוד ועוד. בשבת נהג לטבול במקווה. אנו פוגשים את מורשת האר"י בכל שבת בביתנו. בליל שבת הפזמון שחיבר "אזמר בשבחין למיעל גו פתחין וגו'" בסעודת השבת אנו שרים "אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא" ובסעודה שלישית את : "בני היכלא דכסיפין" כל שחיבר היה בשפה הארמית.
י. מנהגים רבים בעקבות מנהגי האר"י נהוגים עד היום בכל הקשור להבדלה במוצאי שבת ובחגים. מנהג אמירת הסליחות בכל חודש אלול באשמורת הבוקר גם היא מורשת האר"י. האר"י הקדוש היה בוכה ובקול בתפילות הימים הנוראים באומרו "מי שאינו בוכה בימים אלה סימן שאין נשמתו טובה ושלמה וגו". המנהג של לפקוד את קבר הרשב"י היה מנהגו של האר"י שהיה יוצא לשם עם תלמידיו.
האגדה מספרת כי כשהיה מהלך למירון ידע היכן קבור כל תנא בגליל, לפי הילת הזוהר שהתגלתה לו מעל קברו. נציין כאן כי האר"י לא כתב סידור תפילה, היו אלה תלמידיו וממשיכי דרכו שכתבו סידורים בהתאם למנהגיו של האר"י . החובה גם לציין כי האר"י לא כתב את רעיונותיו על הכתב, היה זה תלמידו הבכיר והקרוב רבי חיים ויטאל שהעלה על הכתב רעיונות רבו ומורו בעיקר בספר "ספר עץ החיים". תלמיד נוסף שכתב חיבורים מתורת האר"י היה רבי ישראל סרוק.
לסיום , בעיקר לקוראים הצעירים, השם האר"י נוצר מכמה נוטריקונים שהם "אלוקי (בחיריק) רבי יצחק" או "אשכנזי (כינויו של אביו) רבי יצחק" או "אדוננו רבי יצחק". האר"י הקדוש נפטר ביום ה' מנחם-אב ה'של"ב (1572) לפני 443 שנים והוא בן ל"ח שנים בלבד.
