במסגרת פעילות אגף השיקום, במשרד הביטחון, למען שיקום הנכה ושילובו בחברה ובתעסוקה, יזם האגף אות הוקרה – 'שיקום למופת' – שמוענק פעם בשנה לנכים שעברו תהליך שיקום יוצא דופן, המהווה דוגמא ומופת.
ועדה ציבורית בראשות השופט מחוזי בדימוס שבה חברים גם נציגי אגף השיקום, בחרה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש, נכי צה"ל שנפצעו בנסיבות קשות, הוגדרו כנכים קשים והצליחו בכוח הרצון להשתקם בצורה יוצאת דופן. מחוזות אגף השיקום ברחבי הארץ המליצו בפני הועדה על נכי צה"ל, שעברו תהליך שיקום מיוחד ומנהלים, למרות פציעתם הקשה, חיים מעוררי השראה לאחר פציעתם. הועדה המליצה לבסוף על שלושה נכי צה"ל, שלהם העניק שר הביטחון, רא"ל (מיל.) משה בוגי יעלון, את אות 'שיקום למופת':
קובי ליאון – בן 39, נשוי ואב לשלושה. נפצע מפיצוץ מטען בפעילות מבצעית בלבנון, בדצמבר 1996, והפך משותק בארבע בגפיו. למד לתואר ראשון ושני, ולמרות מגבלותיו הפיזיות, בסיוע משותף עם עובדי אגף השיקום, השתלב בעבודה והקים משפחה. בהמשך עשה הסבה מקצועית להוראה, והתחיל לעסוק בתחום ספורט שיקומי, עד אשר הפך לספורטאי פראלימפי באופני יד כביש.
עוד באתר:
שמוליק צור-בן 62, נשוי ואב לשלושה. שירת כקצין מודיעין ונפגע בתעלת סואץ, בהתפוצצות נגמ"ש בעת התקלות עם טנקים במלחמת יום הכיפורים. שמוליק נפגע קשה ומאז פציעתו מרותק לכיסא גלגלים. עם קושי תפקודי של הגפיים העליונות. לאחר שיפור במצבו הרפואי, שמוליק פנה ללימודי תואר ראשון בגיאוגרפיה וחקלאות והשתלב בעבודה בסוכנות היהודית במחלקה להתיישבות בגליל ובגולן. לאורך השנים למרות מגבלותיו הרפואיות, מתנדב שמוליק, במסגרות שונות ורבות לטובת הקהילה ביניהן חבר הנהלת מתנ"ס ראש פינה, יו"ר ועד הורים בבית הספר הקהילתי, פעילות בביה"ס שחפים לחינוך מיוחד במועצה אזורית מבואות חרמון ועוד. במבצע צוק איתן הגיע לתמוך בפצועים ובני משפחותיהם. שמוליק הינו אדם מעורר השתהות והערכה באישיותו הצנועה, בעוצמתו האישית וברצונות לתרום לזולת.
עוזי מור- בן 80, נשוי ואב לארבעה. עבד שנים רבות במחלקת החינוך בעירית הרצליה. נשוי לדינה, ואב להדס דפנה, אוהד ויפתח ז"ל טייס וסגן מפקד טייסת שנפל במסגרת מילוי תפקידו בשנת 1987. מור היה מפקד גדוד שריון 266 במלחמת יום הכיפורים, במהלך בלימת הכוחות הסוריים ברמת הגולן נפצע קשה, איבד את ראייתו ידו נקטעה ונפגע ברגלו. למרות מורכבות פציעתו חזר למעגל העבודה. תושב הרצליה משנת 1987, עבד במשך שנים רבות במחלקת הנוער בעירייה, עוסק בתחומי ספורט רבים, עבודה פילנטרופית רבה ולמרות פציעתו והאובדן הקשה של בנו הטייס, הבן יפתח טייס וסגן מפקד טייסת אף 16, לא מנעו מעוזי לדבוק בחיים ולהמשיך לפעול בנתינה אינסופית למען הזולת.
שר הביטחון, רב-אלוף (במיל') משה בוגי יעלון אמר בטקס למקבלי האותות: "קצרה היריעה גם מלתאר את מסע חייכם מאז הפציעה. ההסתגלות לחיים חדשים. ההתמודדות עם קשיים עצומים. וניצחונה הגדול של הרוח המיוחדת המפעמת בכם. כל אחד מכם צלח את הקשיים, ועדיין צולח אותם מדי יום. בנחישות אין קץ, בהתמדה, בנתינה שאין שנייה לה ומקורה אהבת הזולת. למרות הקושי שליווה את חייכם הבוגרים, לא הרמתם ידיים. בחרתם בחיים של עשייה ויצירה. אם זו אינה גבורה אנושית, איני יודע גבורה אנושית מהי".
