ועל ירושלים • הבוררות שהוסיפה שם לחסידות, והאדמו"ר של הרב גרוסמן • פרויקט

לרגל חג הסוכות שבו עולים רבים לרגל לירושלים לפקוד את הכותל המערבי, ורבים מנצלים את החג לבקר בשמחות בית השואבה בחצרות הירושלמיות, בחרנו לסקור חלק מהקהילות הבולטות בירושלים, שאינן מוכרות דיין בימי השגרה.

הקהילות הירושלמיות השורשיות נחלקות לשתי חלקים. החלק הירושלמי השורשי שמושרש היטב בירושלים מזה דורות אינן דווקא ה'תולדותים' אלא הקהילות המוכרות בירושלים כ"סאברישע" – היינו צברים ובהן הפרושים והמתמידים. החסידויות תולדות אהרן ודומיהם מכונים ה"הונגרישע" מאחר שמוצא החסידות הינה מהונגריה וכך גם הנהגתה.

ועל ירושלים • האדמו"ר שמתנגד לשיטת אביו והקהילה שהונהגה ע"י ילד • פרויקט

פינסק קרלין – הונגרישע וסאברישע

חסידות פינסק קרלין הוקמה בידי רבים מזקני חסידי קרלין שלא אבו לקבל עליהם את הנהגתו של הינוקא מקרלין סטולין. הם כונו זקני קרלין (די אלטע קארלינער), שמם התפתח עקב כך שרוב זקני החצר היו מובילי הקבוצה. מנגד, הקבוצה השנייה כונתה צעירי קרלין (די יונגע קארלינער). לאחר הליך בוררות ממושך נקבע כי הצעירים ייקראו קרלין סטולין ואילו פלג הזקנים, ייקרא פינסק קרלין.

בתחילה קיבלו על עצמם זקני קרלין עליהם כאדמו"ר את רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, אולם בהמשך סירב ממשיכו רבי שמעון מלעלוב להנהיג את חסידי קרלין, אז התקיימה הצבעה חשאית אצל זקני קרלין שקיבלו עליהם את רבי אהרן רוזנפלד מנכבדי וזקני החצר לאדמו"ר. כיום מכהן כאדמו"ר בנו רבי אריה.

חסידי פינסק קרלין מתאפיינים אף הם בשבתות ובחגים בלבוש הירושלמי המסורתי, אולם אינם נחשבים לפלג בעדה החרדית, וכמו אחיהם מקרלין נחשבים למעורים בחברה ושייכים לאגודת ישראל.

לעלוב – הונגרישע וסאברישע

חסידות לעלוב נחשבת אף לחסידות ירושלמית, למרות שכיום מרכז החסידות אינו בירושלים. חברי החסידות נוהגים ללבוש בשבתות ובחגים את הלבוש הירושלמי המסורתי ומדברים באידיש בעגה ירושלמית. לחסידות מספר אדמו"רים, כאשר הקהילה המרכזית הינה בעיר בית שמש בראשות האדמו"ר רבי אהרן בידרמן. החסידות אינה מתנזרת מהמדינה ומשויכת פוליטית לפלג שומרי אמונים באגודת ישראל.

 

אולי אתם מכירים: העסקן שמחה קרקובסקי, שמעון גולדברג, חבר מועצת עיריית בית שמש, הסופר יאיר וינשטוק, הרב יצחק דוד גרוסמן,