נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין נאם בפני במליאת הכנסת בפתיחת מושב החורף של הכנסת העשרים והתייחס לגל הטרור:
"הטרור הרצחני, והפונדמנטליזם האסלאמי, מבקשים להרפות את ידנו כל העת. לגדע את הבניין- בפחד ובאימה. אך הם לא יוכלו לנו. אנחנו נגדע את ידי הטרור המגואלות בדם, אנחנו נלחם בטרור ביד קשה, לא נרחם על אכזרים. מדינת ישראל היא מדינת חוק, זהו מקור עוצמתה וחוסנה. בימים מתוחים אלה, על כולנו מוטלת האחריות לפעול להרגעת הרוחות. וכן לזכור ולהזכיר, שיש לנו כוחות צבא, משטרה, ומערכת משפט, ובידיהם- ורק בידיהם, מוטלות הזכות והחובה למצות את הדין עם האחראים לפשעים הנתעבים הללו. מכאן, אני רוצה לחזק את ידי כוחות הביטחון, ואת חיילי צבא ההגנה לישראל, שפועלים כל העת כדי להגן על חיינו. כדי לאפשר לנו לגדל את ילדינו בבטחה, לעבוד וליצור, להמשיך את מלאכת הבניין."
הנשיא ריבלין הזכיר את הקיצוץ המוצע בתקציב הביטחון ואמר: "זה גם המקום להזכיר, שאלה אותם כוחות הביטחון, שספגו מאתנו לא מעט ביקורת פוגענית בחלקה. לאורך השנה החולפת נפגשתי עם רבים מחיילי צה"ל ומפקדיו. כאב לי לשמוע את התחושות הקשות שחווים משרתי הקבע, לוחמים ותומכי לחימה כאחד. אסור לנו לתת יד לשיח ציבורי המצייר אותם כפרזיטים, כמעמסה או נטל על הכלכלה. חברי וועדת הכספים וחברי וועדת החוץ והביטחון, אנחנו עומדים בפני שנה נוספת בה צה"ל פועל ללא תכנית רב שנתית. אם לא נאפשר את התכנון ארוך הטווח- לא נחזה בהתייעלות. יש מה לתקן. תקנו את הדרוש תיקון- בענייניות הנדרשת. אבל הדפו את ההשמצות, הדפו את השיח המזלזל, הפוגע ברוח הצבא ובחייליו. התביישתי כאשר שאלו אותי מפקד טייסת וקציני מודיעין ולוגיסטיקה 'מדוע מגיעה לנו התייחסות כזאת?'. עלינו להקפיד בכבודם ובמעמדם של חיילינו ומפקדינו העומדים על המשמר לילות כימים מתוך תחושת שליחות ומסירות.
עוד באתר:
לצערנו, אנו חיים במציאות של סכסוך עקוב מדם. לקץ הסכסוך הזה, הטרגדיה הזאת, אין לוחות זמנים ברורים. מה שברור הוא שהאחריות לחיינו כאן, לחיינו המשותפים כאן, יהודים וערבים, מוטלת על כתפי כולנו. מה שברור הוא שהתשתית לכל פתרון שיהיה הוא ביסוס אמון בין הצדדים."
הנשיא ריבלין התייחס לטענות הרשות הפלשתינית על כוונת ישראל להפר את הסטטוס קוו בהר הבית ואמר: "בזמן האחרון אנחנו עדים ביתר שאת לניסיון של מנהיגים פוליטיים ואחרים להפוך את הסכסוך הישראלי פלסטיני לסכסוך דתי. לכזה שאין ממנו דרך חזרה. מלחמת גוג ומגוג, מלחמת יום הדין, ג'יהאד, או קץ הימים. הניסיון לשפוך דלק ולהט על מדורת הסכסוך, הוא ניסיון להבעיר את האדמה הזאת עליה יושבים כולנו. וכל מי שעושה זאת- דמנו, דם כולנו, בראשו. די לנו אם נביט סביבנו במיעוטים הנשחטים בסוריה ובעיראק כדי שנבין לאיזו תהום אפלה עשויה לגרור את כולנו מלחמת דת. לעם היהודי ולמדינת ישראל לא הייתה ולא תהיה מלחמה עם האסלאם. השקר הנואל לפיו מדינת ישראל חותרת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית אינו רק שקר גס, אלא גם עלילה מסוכנת שעולה כבר כעת בדמם של חפים מפשע. מדינת ישראל וממשלת ישראל נחושות בכוונתן לשמור ולהגן על הסטטוס קוו בהר הבית. בניגוד לקמפיין המרושע והשקרי שמנוהל נגדנו מעזה ומרמאללה ולדאבוננו- גם מתוך מדינת ישראל, ישראל אינה מנסה למנוע ממוסלמים להתפלל במקומות הקדושים להם, כפי שישראל לעולם לא תפגע במסגדים בהר הבית. ואני מאמין שגם מפיצי השקר הזה יודעים זאת היטב.
המחויבות שלנו כיהודים וכריבונים לשמירה על הסטטוס קוו, אינה נובעת רק ממחויבות להסכמים פורמליים. היא נובעת מתוך ההבנה העמוקה של האחריות הכרוכה בריבונות על ירושלים, האחריות לביטחונם ושלומם של כל תושביה. האחריות להבטחת חופש הפולחן של כל המאמינים הנושאים אליה את עיניהם. וזאת גם במחיר הגבלה קשה וכואבת של יכולתנו, היהודים להתפלל ואני מדגיש- להתפלל, במקום כה קדוש עבורנו. מדינת ישראל לא תאסור על כניסת יהודים להר הבית ואין בכך משום פגיעה או הפרה של הסטטוס קוו. זיקתו של העם היהודי להר הבית אינה ניתנת להכחשה או לסילוף. האמירה לפיה יהודים מטנפים ברגליהם את הר הבית היא אמירה בלתי נסבלת, שעמה לא נוכל להשלים. יש לזכור, עד כה ולאורך ההיסטוריה רק ירושלים בריבונות ישראל ידעה לתת שקט, שלום וחופש פולחן לכל תושביה. וכך- גם יישארו פני הדברים."
הנשיא התייחס לדו קיום בין יהודים וערבים ואמר: "דווקא בימים מתוחים אלה, עלינו לזכור כי בניית האמון בין יהודים וערבים בתוך מדינת ישראל ומחוצה לה אינה אפשרות- זהו כורח. גם אם נסגור את החלון הצד השני לא יעלם. גם אם נשרוף את הגשר היום נדרש להתחיל ולבנות אותו שוב מחר. הדרך ארוכה וקשה, ובמשימה הזאת אין קיצורי דרך. אבל בל נטעה, המשימה הזאת היא המשימה שמונחת בפני הדור הזה, בפני מנהיגיו, ובפני הדורות שיבואו."
