"כואב לי!" - כך פותח ד.ק. נהג אמבולנס ירושלמי טור כואב שכתב בעקבות האירועים בבירה- "זה התחיל כבוקר שיגרתי, עלינו לאמבולנס של מד"א עם הצוות הקבוע שלנו ואמרנו אחד לשני היום יהיה שקט. יצאנו לכמה מקרים שגרתיים, ופתאום שומעים בקשר "ניידות י-ם כאן י-ם, ניידות י-ם כאן י-ם, אר"ן ברחוב *** בירושלים, דווח שם על ירי באוטובוס, כל הניידות מתבקשות לנוע לכיוון" אני מסתכל ימינה ושמאלה ונכנס לשוק!".
לא חשבנו לרגע וגם אנחנו התחלנו לנוע לכיוון שבדרך שמענו את המוקדנית מדווחת שוב בקשר "פיגוע ירי נוסף ברחוב *** בירושלים, כל האמבולנסים שיותר קרובים למקרה השני לצאת לשם", וכך עשינו. הגענו יחסית מהר לשאר האמבולנסים שהתחילו להגיע שניות עד דקה שאנו במקום הפיגוע, הורדנו את הציוד מהניידת ורצנו לזירה".
"מול עיניי אני רואה מחבל שוכב מחוסר הכרה על צידי המדרכה והמשכנו הלאה לפצועים באירוע, מצד השמאל שלי אני רואה אדון שוכב מלא בדם, שהתחלנו לגשת אליו אמר אחד הפראמדיקים שהוכרז ולעבור לפצוע הבא, וכך עשינו".
עוד באתר:
"כמה מטרים לידו ראינו פצוע נוסף עם דימום מסיבי מהצוואר מחוסר הכרה, ישר ניגשנו אליו עם עוד כמה אנשי "מגן דוד אדום" שהיו במקום, והתחלנו בטיפול מציל חיים, שבאותו זמן אנשי מד"א מטפלים בפצועים נוספים. העברנו את הפצוע לניידת טיפול נמרץ של מד"א והמשכנו הלאה. לאחר סריקה קצרה במקום הזירה שלא נמצא עוד נפגעים יצאנו מהזירה והתחלנו לנוע לכיוון מרכז העיר".
"לאחר כמה דקות שנרגענו מכל הבלאגן התחלתי לחשוב. איך ייתכן שאין ביטחון במדינה הזאת??? איך ייתכן שכל יום נהרגים לנו אזרחים ואנשי כוחות הבטחון חפים מפשע??? איך ייתכן שאנחנו כאזרחים צריכים לפחד לצאת מהבית???".
"אני מסתכל על עצמי ואומר שלפני כמה שנים זה אני מעצמי שבחרתי לתת מזמני האישי לצאת ולהציל חיי אדם ואני שמח בזה. אבל זה כואב כל כך לראות את המצב פה במדינה ולהיות אחד מאנשי כוחות ההצלה בזירה ולראות אזרחים נרצחים יום יום מול העיניים שלך! המצב הזה לא יכול להימשך!".
