אדל בניטה: "לפעמים אני אומרת שאין לי כוח, אבל באנו לעולם עם שליחות"

אלמנתו של אהרן בניטה הי"ד השתחררה אמש מבית החולים עם בנה יהונתן • בשיחה רווית כאב ואמונה היא אומרת ל'קול חי': "כנראה צריכים להגיע למצב כזה בכדי להגיע לאחדות" • "הגוף והנפש עדיין פגועים"

ישראל פריי

א' בחשוון תשע"ו, 14/10/15 10:00 עודכן: 17/01/25 04:48

א+

א-

אלמנתו של אהרן בניטה הי"ד שנרצח בפיגוע הדקירה בחוה"מ סוכות בעיר העתיקה, השתחררה אמש מבית החולים יחד עם בנה. גם בהם פגעה יד בן העוולה, כשיונתן הקטן נפצע באורח קל, ואדל נפגעה באורח קשה.

זמן קצר לאחר שיצאה מבית החולים, העניקה ראיון לאבי מימרן ב'מהדורה המרכזית', ובו שיתפה על הכאב, ההתמודדות עם האובדן, ועל האמונה האיתנה: "הגוף והנפש עדיין פגועים. כל אחד יש להם את הפגיעה שלהם. הילד עדיין לא בריא, מתקשה ללכת, אנחנו מקווים שיהיה בסדר. לפעמים אני אומרת שאין לי כוח. אבל כנראה שבאנו לעולם עם שליחות. יש לנו מטרה".

"הייתי לוקחת את כל המשפחות השכול ואומרת להם: תדעו, כשהשי"ת נותן ניסיונות, הוא נותן לנו גם את הכוחות". היא הביעה התפעלות מהתמיכה והאחדות שאופפים סביבה מאז האסון, "אחדות זה הכוח שלנו. דווקא בתקופה הזאת רואים את כולם, חרדים, חילונים ודתיים, כולנו באותה סירה. לכולנו יש מכנה משותף, כולם מדברים על אותו נושא. כנראה צריכים להגיע למצב כזה בכדי להגיע לאחדות".

על ההתמודדות הקשה אמרה אדל: "המצב אכן לא פשוט. אנחנו לא יודעים לאן לחזור. הבן שלי קם מפוחד בלילות. ביום שאחרי, נשארים לבד וההתמודדות קשה. המילים יתום, אלמנה, בדיקות, טיפולים, כל לא היו מוכרות בלקסיקון שלי, אבל לה' יש שליחים טובים, אני מודה לכולם על כל התמיכה. פונות אליי נשים זרות ואומרות:: את לא מכירה אותי, אבל תדעי שאני אתך. תודה על כל התמיכה, זה לא מובן מאליו".