מיד לאחר מלחמת ששת הימים, החלה ההתיישבות הישראלית החדשה בגולן. כיום, אחרי מעל ארבעים וחמש שנות התיישבות ישראלית הפך הגולן לחבל ארץ משגשג, שופע אתרי טבע ותיירות, אטרקציות ופינות חמד המושכים אליו המוני תיירים ומטיילים במשך השנה.
אחת ההצלחות הגדולות של צה"ל במלחמת ששת הימים היתה בעקבות המידע החשוב, המדויק והעדכני שהביא אלי כהן הי"ד "האיש שלנו בדמשק".
פרי יוזמתו של מדריך הטיולים גיל ברנר, נחנך ברמה, שביל רעיוני המנציח את פועלו, ביקוריו ותרומתו לניצחון הגדול בששת הימים.
עוד באתר:
לאלו שכבר יצאו לדרך והצטיידו במים, בכובע ובתרמיל, אזי עצרו לרגע. זה אינו שביל או מסלול בטבע, אלא מפעל הנצחה במקומות שונים המתארים את ביקוריו של אלי כהן ברמת בגולן. יוצר הפיסול הוא יובל לופן מקיבוץ גינוסר שבבקעת הכנרת.
המסלול מתחיל כפי שתכנן גיל, מחמת גדר, ליד מלון אל-חמה בו התאכסן אלי כהן מספר פעמים. במקום – שלט הנצחה, עמדת מסבירן ותבליט של אשכול ענבים.
משם לנקודת הביקורת ליד חמת גדר, מבנה ליד צומת חמת גדר בו היה מחסום ונבדקו רישיונות הכניסה למקום שהיה שטח צבאי סגור. במבנה – לוחיות עם רישיונות המעבר של אלי כהן בעברית ובערבית.
בדרכנו נעצור ליד יער אום אל חמה. המחזה מרהיב. בגובה של 200 מטרים על שפת המצוקים התלולים, ספסלים ופינת זיכרון לכנרת מנדל הי"ד שנרצחה בערב סוכות בצומת גוש עציון.
כמה עשרות מטרים צפונה משם, ניצב מבנה אבן, שממנו זורמים פלגי מים אל בריכות אבן קטנות. זהו עין עקוב. לצדו יער שניטע בידי קק"ל. במורד הזרם עוברים מי המעיין ליד שרידי הכפר הסורי ומוצב תאופיק שכה איים על יישובי מזרח הכנרת כמו האון, תל קציר ועין גב.
חזרה לכביש הראשי תובילנו אחרי כמה מאות מטרים, למחסום נגד טנקים על כביש 98. במקום, פסל גדול של ראש המסתכל לכל הצדדים (כפי שאלי כהן נהג בביקוריו במקום) ולצדו עמדת הסבר. עצרו , הקשיבו והפנימו. כל מילה חשובה.
משם למועדון הקצינים במחנה פיק, כיום קיבוץ אפיק.
המועדון נמצא בצד המערבי של הקיבוץ ומהמרפסת יש תצפית יפה על סוסיתא הכנרת וטבריה. על השלטים במרפסת נכתב "מרפסת הר נבו" בדומה למשה שצפה מהר נבו על ארץ ישראל ולא יכול היה להגיע אליה.
בצומת אל-על, על הסלע – פסק דין המוות שנגזר עליו. במקום – עמדת מסבירן ובה הקלטה של נדיה כהן המדברת על אלי כהן. ליד רמת מגשימים, במקום המפגש בין הכביש הסורי הישן וכביש 98 על הסלע הנמצא בין שני ברושים, נכתב כי אלי כהן עבר מספר פעמים בכביש הסורי קוניטרה-אל-חמה.
נפנה ימינה בצומת מגשימים עד לתל סאקי.
מורשת קרב בתל סאקי
לצד דגל ישראל הענק והמרשים בשטח, אל מול מה שהיה פעם שטח סוריה' עולים ללמוד מעט מורשת קרב בתל סאקי. סיפורה של רמת הגולן ומלחמת יום הכיפורים מוסבר כאן היטב באמצעות שמע קולי או בסיור מודרך. ארבעים ושתיים שנה מלאו למלחמת יום הכיפורים והדי המלחמה ההיא עדיין מהדהדים באוזננו.
מעט היסטוריה. בבוקר יום הכיפורים נשלחה מח' צנחנים מגד' 50 בפיקודו של מנחם אנסבכר לתל סקי, כדי לבצע תצפית. בשעה 2 אחה"צ פרצה המלחמה. התל ספג הפגזה ארטילרית קשה וכוחות סוריים החלו להתקדם לעבר הגבול. בשעות הערב הצטרף כוח טנקים קטן מחטיבה 7 ותגבר את הכוח שעל התל.
הצנחנים וכוח הטנקים ניהלו קרב עם כוחות סוריים שהחלו להתקרב לתל.
במהלך הלילה ניהל המוצב אש עם כוח סורי גדול שהתרכז מצפון לתל. לימים התברר, שהקרבות האלה גרמו לסורים עיכוב גדול, שלבסוף שיבש את התכנית הסורית לכיבוש דרום הגולן. לפנות בוקר החלו הסורים להתקדם אל עבר רמת מגשימים. הטנקים שניסו לחסום את התקדמות הסורים נפגעו כמעט כולם והצוותים חילצו את עצמם לבונקר שעל התל. פעמיים ניסו כוחות של צנחנים לחבור לכוח שעל התל כדי לתגברו או לחלצו. הניסיונות כשלו. כוחות החילוץ סבלו אבדות כבדות. במהלך הבוקר נכבש התל ע"י הסורים. בבונקר קטן הסתתרו 26 לוחמים – צנחנים ושריונאים ובתוכם כמה חיילים פצועים. החיילים הכינו בידם רימונים ללא נצרות מתוך כוונה שאם הסורים יכנסו ילחמו עד הסוף. הסורים, מסיבה השמורה עימם, לא נכנסו לתוך הבונקר והסתפקו בירי פצצות ורימונים לתוכו. מפקד התל נפצע ואיבד את ההכרה. מששבה אליו הכרתו פקד: "משהו יצא לסורים ויאמר שלא נשאר אף אחד בחיים חוץ ממנו". יצחק נגרקר שריונר מחט' 188 לבוש סרבל שריונאים, קיבל על עצמו את המשימה ויצא אל הסורים. בתחילה ירו הסורים לעברו אולם משהבחין הקצין הסורי שהוא לבוש סרבל חשב בטעות שהוא טייס והורה לקחתו בשבי.
בכך לא תם סיפור ההישרדות. לאחר כמה שעות שבה ההכרה לאחד הלוחמים והוא החל צועק בקול רם "תנו לי מים", אנסבכר הורה להשתיק אותו מחשש שהסורים יגלו את יושבי הבונקר. החייל לא השתתק. מחשש לגורל יושבי הבונקר ניתנה פקודה "לחנוק אותו!". שלמה אביטל העריך ששמיעתו של החייל נפגעה ולכן הוא אינו ממלא את ההוראה. על כן כתב לפצוע "שתוק! הסורים בחוץ! תכף נביא לך מים! קרא והשתתק. כך ניצלו חייו, וחיי יושבי הבונקר כולו. רק ביום השלישי ללחימה, לאחר הצלחת התקפת הנגד, חולצו הנצורים בתל . ניתן לצפות על זירת הקרב ממרומי התל.
בריכת הקצינים המסתורית:
יורדים מהתל ונוסעים מעט צפונה לברכת הקצינים הג'וחאדר, שנחשפה בציר המזרחי החדש ברמת הגולן.
גם זהו סיפורו של אלי כהן, בדמות נתון נוסף שסייע רבות למודיעין הישראלי. תצלומיו של אלי כהן עם קצינים ליד המוצבים והביצורים שהקימו ברמת-הגולן , שקודם לכך יעץ להם לטעת עצי אקליפטוס המספקים הסוואה טובה לצד ברכות מים קרירות ונעימות והועברו לידי מפעיליו, היה בהם לסמן את מיקומם המדויק של המוצבים והביצורים שאי אפשר היה להבחין ולגלות אותם בשום דרך אחרת. בזכות מידע זה היה חיל-האוויר הרבה יותר יעיל, שכן ידע את מיקום מטרותיו מראש . היה זה מידע מדויק על פריסת הצבא הסורי, ואינפורמציה זו הייתה כה חיונית שאף עזרה לישראל בכיבוש רמת-הגולן כשנתיים לאחר הוצאתו להורג של אלי כהן.
כיום במקום באחת מברכות הקצינים הפזורות ברמה, בריכה הקסומה אליה מגיעים מצומת פלוגה 53. המים קרים, זכים ונקיים ועד שלא כל עם ישראל יגלה אותה אתם מוזמנים בצהרי היום לתפוס שלוה באחת מפינות החמד של סביבות הבריכה.
טיול של מורשת וטבע, בתחילת הסתיו.
