
המצב הביטחוני הקשה, ועצביהם המתוחים של האזרחים החוששים ממפגע שיכול לצוץ בכל רגע ומכל עבר, מעלים גם שאלות אתיות-מוסריות לא פשוטות. במספר זירות פיגועים מהימים האחרונים שלא הסתיימו בהריגת המחבל, העניקו כוחות ההצלה סיוע רפואי לפצועים ולמחבל כאחד. גם התוקפים וגם הקורבנות זוכים לטיפול רפואי שווה, המחבל הפצוע זוכה אף לטיפול רפואי מסור בבית חולים ישראלי.
בראיון שעורר סערה, נשאל אמש מנכ"ל מד"א אלי בין, האם קיימת העדפה בפינוי פצועים לקרבנות על פני המחבל, ומה הם סדרי העדיפויות של הכוננים בשטח. מדבריו עלה, כי גם בזירת פיגוע, כמו כל תאונה או אירוע אחר, סדר הטיפול בפצועים נקבע לפי חומרת הפציעה. וכך יוצא שאם המחבל נפצע קשה יותר מהקרבן, הוא יזכה לטיפול ופינוי מהיר יותר.
היום, ניסה אלי בין להסביר את ההיגיון במה שרבים מהציבור מסרבים לראות בו הגיוני, ובראיון שנתן לגבי גזית ב 103fm, אמר: "כשהאויב שלי הרים ידיים והוא פצוע קשה, אני אטפל בו. זה מעולם לא קרה, אבל עם כל הקשיים אני אטפל בו. גם אם היו שוחטים את הבת שלי, אני חושב שכן, הייתי מטפל ממנו למרות שהייתי רוצה להרוג אותו".
עוד באתר:
בין הוסיף: "מי שמכיר אותי, יודע מהן דעותיי. יחד עם זאת, אנחנו שונים מהמרצחים הנתעבים ומתנהגים באופן שונה מהם… הם חיות אדם, אבל בנאדם שמתבוסס בדמו אתה לא יכול לתת לו למות".
אתמול הודיעו בארגון זק"א כי ישתמשו בשקיות שחורות לאסנת גופות המחבלים, כדי להבדיל אותם מהקדושים הנרצחים, ובכדי לתת סימון של הוקעה וביזיון למי שפגע בשטניות ביהודים.