דווקא בימים אלו, שגל הטרור עולה על גדותיו ועם ישראל כולו מתפלל ומייחל לעתיד טוב יותר – אין יותר רלוונטי ממילותיו של ירמיה הנביא על בכיותיה של רחל אמנו שיום פטירתה יחול מחר (שבת) י"א במר חשוון: כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.
יצירות מוזיקאליות רבות הולחנו על אותם מילים וגם בקטגוריית המוזיקה הליטורגית יהודית העניקו להם מקום נכבד בכותל המזרח של לחני תור הזהב החזני.
היצירה החזנית המפורסמת ביותר על מילותיו של ירמיהו הנביא – היא יצירתו של החזן דוד רויטמן, שהיה תלמידו של החזן זיידל רובנר ושימש במשרת החזנות במספר ערים מפורסמות במזרח אירופה כשהמפורסמת שבהם היא העיר ווילנא, שבה שימשו המפורסמים שבחזני 'תור הזהב' של החזנות לפני כמאה שנה, החזנים: גרשון סירוטה, דוד משה שטיינברג, מרדכי הרשמן, ומשה קוסוביצקי.
עוד באתר:
דוד רויטמן – רחל מבכה:
יצירה זו קנתה לה שם עולמי ורבים החזנים שביצעו אותה – כשאליה מצטרפת אחותה, אף היא בלחנו של רויטמן – על המילים "אשמנו מכל עם בשנו מכל־דור גלה ממנו משוש דוה לבנו בחטאינו".
בראש ובראשונה, מי שהביא את יצירתו של החזן רויטמן לפרסום עולמי – הוא מלך החזנים החזן יוסל'ה רוזנבלט, ששילב אותה בתקליט שהוציא לאור בביצועיו. על גבי התקליט נמנע רוזנבלט מלכתוב את שמו של מלחין היצירה – החזן רויטמן – עובדה שכמעט גררה את שני אבירי החזנות למאבק משפטי, כך לפחות על פי השמועות שטרם הובררו אמתותם.
על פי אותה אגדה, רויטמן זעם על רוזנבלט שהקליט ו'גנב' ממנו את היצירה. כששמע רוזנבלט על טענותיו של רויטמן – הוא דאג להבהיר לאלתר כי הדבר נעשה בעקבות טעות טכנית, וכי הוא מתנצל על הדברים.
יוסל'ה רוזנבלט – רחל מבכה:
"בעיתון Morgen Jurnal שיצא לאור בארה"ב ביום 8 בינואר שנת 1922 – נכתב שהחזן רוזנבלט הסביר, כי הסיבה שהוא לא ציין על התקליט את שם המלחין רויטמן – היות ומישהו הטעה אותו שהיצירה היא בלחנו של מחבר אחר, ובעקבות כך הוא לא היה בטוח מי מחבר היצירה ולכן – לא צוין שם המחבר", כך מספר החזן מוטי בויאר ל'קול חי'.
בויאר, שידיו רב לו בהיסטוריה של המוזיקה הליטורגית יהודית, ממשיך ומספר כי "בעקבות הטעות, ביקש רוזנבלט מהעיתונאי דזש קאפלאויץ שיפרסם בשמו על גבי העיתון כי אכן היצירה הולחנה על ידי החזן רויטמן".
ואם חשבנו שכאן הסתיימה הסאגה סביב זכויות היוצרים של היצירה, מתברר על פי גרסאות שונות – כי מעבר לתקרית בין רויטמן לרוזנבלט, נפתחה גם חזית מעניינת מול החזן מרדכי הרשמן.
באוסף המכתבים של האספן אלימלך בורשטיין (42 א' קטע מס' 7) מסופר כך: "על המשפט של רויטמן ורוזנבלט סיפרתי לכם בעבר, אך על הרשמן לא סיפרתי לכם דבר הקשור ביצירה הזאת. ישבתי עם הרב שור בביתו בברוקלין והוא סיפר את הקורות אותו בבית הכנסת "בית-אל". בין היתר סיפר לי, כי לאחר שנודע הסיפור של רויטמן ורוזנבלט והוכח מעל כל ספק כי הלחן הזה אינו של רוזנבלט אלא של רויטמן, ראה החזן הרשמן בזה היתר ואפילו אתגר, כי הוא מסוגל לשיר טוב ממנו את הפרק הזה ולהקליט אותו. כן, גם בימים ההם, התככים, התרגילים ומאבקי הכוח בין החזנים לא היו שונים בהרבה מימינו אנו", כותב בורשטיין.
מרדכי הרשמן – רחל מבכה:
"לאחר שהקליט, מרדכי הרשמן את היצירה והיא החלה נמכרת לציבור הרחב, הוא קיבל שני מכתבים: האחד מרוזנבלט והשני מרויטמן. יוסל'ה רוזנבלט בירך אותו על ההקלטה המוצלחת ואיחל לו יישר כוח ושנים רבות של שירה. ואילו דוד רויטמן כתב לו: "עם הארץ. אני סיימתי את היצירה במילים 'מלאכי אלקים מר יבכיון', כאשר בשמיים בוכים המלאכים ואולי יביאו דמעותיהם לישועה. אבל איך מעז חזן, שליח ציבור לסיים בקטסטרופה כמו 'כי גבר אויב'?, בוש והכלם לך!", סיפר בורשטיין.
אולם מתברר כי מעז יצא מתוק, וכי בסופו של דבר, החזנים רויטמן ורוזנבלט הפכו לחברים קרובים. מה גם שחוקרי חזנות טוענים, כי דווקא 'הגניבה' של רוזנבלט היא זו שהפכה את היצירה לפופולארית ביותר, ורק על כך היה שווה לרויטמן שיוסל'ה 'יגנוב' לו אותה.
ובחזרה לרחל אימנו: מי שמדפדף בין הקטעים ההיסטוריים בסרט 'חלום עמי' של החוקר יעקב גרוס, בוודאי ייפגש בתיעוד מיוחד שבו נראה החזן רוזנבלט כשהוא שר על רקע נופי ירושלים והעיר העתיקה, הכותל ומגדל דוד, קבר רחל, מערת המכפלה, נהר הירדן ועוד.
המצלמה תיעדה את רוזנבלט לאחר שהגיע לפקוד את קברה של רחל אמנו במבואותיה הצפוניים של בית לחם, שם הוא שר בהתרגשות את היצירה 'קול ברמה נשמע'. כמה ימים לאחר מכן, הוא חש ברע לאחר רחיצה בים המלח, הוא הובהל לירושלים, ועבור כמה שעות – נדם קולו של המלך הגדול.
יוסלה רוזנבלט, קבר רחל, 1933 – רחל מבכה:
השנה, בוצעה היצירה לראשונה בליווי תזמורת סימפונית. בקונצרט ההיסטורי שהתקיים במרומי הר הזיתים מול מקום המקדש – במלאת 82 שנים לפטירתו של החזן רוזנבלט, ביצע החזן דובל'ה הלר את 'קול ברמה נשמע' בליווי 90 נגני התזמורת הסימפונית, בניצוחו של אלי יפה, מול קהל אלפים.
דובל'ה הלר – רחל מבכה:
שני ביצועים נוספים בוצעו ליצירה, האחד, ביצוע שזכה לפרסום רב – של החזן יעקב בארקין, והשני הוא ביצועו של החזן יעקב קוסוביצקי.
יעקב בארקין – רחל מבכה מתוך קונצרט – 1954:
יעקב קוסוביצקי – רחל מבכה:
מלבד יצירתו של רויטמן, קיימת יצירה נוספת על "כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע" – של המלחין שלום סקונדה ובביצועו של החזן וזמר האופרה ריצ'ארד טאקר. שם המלחין נצמד לפסוקי הטקסט המקורי המופיע בספר ישעיה פרק ל"א, המסתיימים במילים "ושבו בנים לגבולם".
ריצ'ארד טאקר – רחל מבכה:
כמו"כ, החזן בויאר מציין ל'קול חי' כי בהקשר לרחל אמנו נכתבו גם שירי אידיש המבטאים ערגה וציפייה לגאולה, ביניהם ניתן למנות את השיר 'רחל'ס קבר' בלחנו של זאוול זילברט'ס ובביצועו של החזן שלמהל'ה רוטשטיין.
החזן שלמהל'ה רוטשטיין – רחל'ס קבר:
