חום של נרות, קור של כסליו סופגנייה חמה ,וכל מה שצריך כדי ליהנות מהחג הכל כך ביתי הזה וכן לא נשכח גם פוך נחמד להתכרבל, וערב לביבות מלבלב… חנוכה, כזה חג חם בתוך החורף הקר מי לא אוהב?
חנוכה – נדלק הניצוץ בעיניים של נרות מרצדים, יחד עם כיף של בית ומשפחה.
אז בתוך כל הכיף הזה עצרתי לרגע וחשבתי על הצד השני, על מי שאין לו את הכיף הזה שפחות נעים וחם לו על מי שהיה נורא רוצה שתהיה לו משפחה, ולא רק בחנוכה. שיהיה לו מישהו קרוב להיות איתו ,וגם אם לא נמצאים עם המקור לפחות שיהיה תחליף מנחם.
עוד באתר:
ומכאן הדרך הייתה קצרה לפגוש את רינה ,שאימצה לתקופה ארוכה את הגיסה שלה "אחרי התאונה בה חמותי נפטרה החלטנו לקחת את ברכה אלינו. היינו זוג צעיר, וכמה שחשבנו שההחלטה מורכבת לא ידענו עד כמה, עד שברכה באה. היא היתה ילדה עם הרבה בעיות שנשרה שוב ושוב מכל מסגרת אפילו שהכרתי אותה טוב מאוד לא תמיד ידענו איך להתמודד עם האתגרים שהיא לא הפסיקה להציב לנו. למרות זאת נתנו לה את כל החום שיכלנו והתמסרנו אליה לתקופה ארוכה, בסופו של דבר ברכה עברה למסגרת ששם היא כן הסתדרה. ובמבט לאחור אני יודעת שהיא קיבלה את החום שלא היתה מקבלת בשום מקום אחר, ואני יודעת שכשהיא תתחתן יהיה לי חלק גדול בבית שהיא תבנה."
וגם אצל שושי הדלת לא נסגרת – "איכשהו תמיד כשהיו בעיות במשפחה אנחנו היינו הכתובת. במשך תקופה ארוכה גיסי גר אצלנו ,לאחר ירידה רוחנית גדולה שהייתה לו וכשהרחוב היה קרוב מתמיד אנחנו היינו האופציה שלו לפני הצעד הבא. זה לא לארח לרגע, זה דייר של קבע כולל ארוחות מלאות, חשמל שדולק והמון וסבלנות גדולה.
איך את יכולה? אני כל כך לא מבינה- לתת צדקה להתפלל בשביל מישהו אין בעיה אבל שהוא יגור אצלי? בשבילי זו לא אופציה אני חושבת ואומרת.
אבל את שושי זה לא מרגש ,היא עשויה מחומר אחר מכד אחר כזה עם שמן טהור מבפנים.
הגיס הוא לא היחיד שהיה אצלה היו עוד כמה אורחים לא לרגע שבאו לגור אצלה וכשאני מתפלאה מאיפה הכוחות היא מספרת לי על נס גלוי שקרה לה ולמשפחה שלה הנס הזה היה ההבדל אם אני אדליק נרות בחנוכה הזה או שידליקו עלי…ח"ו " אומרת שושי "וזה הראה לי שאני לא סתם בחיים יש מטרה וסיבה לכל דבר צריך זכות מיוחדת כדי להינצל ממה שעברנו, ואני בטוחה שזכות החסד שעשינו עמדה לנו "
"אני לא מלאך ,אם קשה לי אני שמה סטופ כי לא תמיד אפשר. החסד לא יבוא על חשבון הבית שלי אבל כל מי שבא וגר פה מרגיש יותר מבית ,ואני יכולה לראות איך הם יוצאים". התפעלות כבר אמרנו?
ולא רק היא, יש את שני שאימצה ילדה ממשפחה הרוסה וגידלה אותה במסירות ללא תמורה ואת חדווה ,שעושה כל יום הרבה יותר מהכנסת אורחים רגילה. ועוד הרבה אנשים טובים שמראים ומאירים לנו את החג היפה הזה ,כי הכד לא נגמר והשמן הטוב עדיין נשאר.
בחנוכה הזה ראיתי כד קטן, אנשים גדולים וחנוכייה של חסד שמאירה לעולמים. וזה בשבילי הנס האמיתי.
