היום הנר השמיני של חנוכה, הוא יום גדול ומסוגל. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "זאת חנוכה".
א. היום השמיני של חג החנוכה נקרא בספרות התורנית "זאת חנוכה".
ב. הסיבה המקובלת לתואר שקיבל יום זה לקוחה כמובן מתוך הקריאה בתורה של היום השמיני של חנוכה בה נאמר "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל וגו'".
עוד באתר:
ג. יש המסבירים, בעקבות דברי המהר"ל מפראג, כי זו כעין תזכורת להעצמת נס פך השמן. העובדה שאותו לא טמאו היוונים. הפך שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, נמצא בקודש הקודשים, בדביר. כיצד מתוארת כניסתו של הכהן הגדול לדביר. נאמר "בזאת יבוא אהרן אל הקודש" חז"ל דרשו בזאת בזכות ברית המילה, שם נאמר "זאת בריתי אשר תשמרו" ברית המילה ביום השמיני, במדרגה השמינית הנקראת "בזאת", לכן קראו ליום השמיני של חנוכה "זאת חנוכה".
ד. בחסידות מקובל לאמר כי מי שלא הספיק לעשות תשובה בעשרת ימי תשובה, תשובתו מתקבלת עד היום השמיני של חג החנוכה. הרמז לכך הינו מתוך ספר ישעיהו (פרק כ"ז) שם נאמר: "בזאת יכופר עוון יעקב".
ה. חשיבות התשובה ביום השמיני של חנוכה דהיינו ב"זאת חנוכה" הינה המניע לאדמור"ים רבים לערוך ביום זה טיש חסידי וחגיגי.
ו. על פי המהר"ל ועל פי הקבלה, המספר שמונה (ואנו מדברים על היום השמיני) מייצג את העולם שמעל הטבע. בשבע המדרגות הראשונות יכלו היוונים לשלוט אך לא במדרגה השמינית, זו שהביאה אל קודש הקודשים.
ז. מלכות יוון, לא האמינה בכל יכולת לתיקון העולם הממשי המעשי. אצל היוונים כל קדושה קיימת היתה בבחינת שבע, לדידם שבע סימל את כושר ההתנתקות מהמציאות החומרית. נצחון החשמונאים, הוא הנצחון הרוחני, האמונה בקב"ה ובמצוותיו, בקבלה הוא נצחון השמונה, והביטוי לאמונתם היה הנצחון והנס של שמונת הימים. הדגש הוא על השמונה ובכך ייחודו של היום השמיני של הנס.
ח. בספרי החסידים המילה "זאת" שונה מהמילה "זה". המילה זה כמו בפסוק: "זה הדבר אשר ציווה ה" מייצגת את השפע האלוקי היורד מלמעלה. המילה "זאת" מייצגת את הרוחניות שאנו סופגים לתוכנו. לכן נאמר "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל".
ט. השפת אמת כתב "כי יום אחרון כולל כל הימים כמו שמיני עצרת, מאסף כל ימי החג, כן בחנוכה. וע"י שהוא היום האחרון קשה עלינו פרידות הימים טובים, לכן משאיר הארה על כל השנה ומתעורר בו נרות המנורה".
י. המהרי"ל בספר המנהגים שלו (הלכות חנוכה עמוד 57) מציין כי יהדות ריינוס (חלק מיהדות אשכנז) נהגה ביום השמיני של חנוכה לשבות מכל מלאכה. האר"י זצ"ל הישווה את שבעת ימי החנוכה הראשונים לשבע המידות הראשונות מתוך י"ג המידות. את היום השמיני הישווה לחמש המידות האחרונות הנוצר ועד ונקה .
זכינו השנה ב"ה,להדליק נרות חנוכה בביתנו , בבית הכנסת , בחוצות העיר ועוד . ולוואי שבמהרה נזכה להדליק נר התמיד במנורת בית מקדשנו.
