250 טוענים רבניים שנבחרו לגוף הבוחר, בחרו ברב יעקב קלמן ליו"ר לשכת הטוענים הרבניים. בראיון מיוחד עם אתר 'קול חי' משוחח הרב קלמן על מעמד הרבנות בעידן העכשווי, על סמכויות בתי הדין מול בתי המשפט ועל המאבקים השונים של הטוענים הרבניים בישראל.
"לא סוד שאנו מצויים בתווך של תהליך "פרשת דרכים" במדינה המתחברת למחלוקות בענייני דת תאולוגית חברתית ומשפטית הלכתית תוך נסיונות מצד גורמים רבים לכרסום תמידי במעמד בתי הדין הרבניים והשלכה ישירה לא רק לציבור בכלל אלא בפרט למעמדם של "הטוענות והטוענים הרבניים” בבתי דין רבניים בישראל", אומר הרב קלמן.
הוא מספר כי הציב לעצמו מספר מטרות ובראשן חיזוק לשכת הטוענים הרבניים, שדרוג המקצוע הן כלפי הרשויות וכן בתוך החברים הטוענות הטוענים הרבניים, לקדם שינויי חקיקה שיתאימו לשינוי המציאות הן בתוך הלשכה והן במעמד המקצוע של הטו"ר ולהשוותו "בעבודה בייצוג בבתי הדין" ככל הניתן, לפחות לזו של לשכת העו"ד גם אופרטיבית וגם מעמדית".
עוד באתר:
לדבריו של יו"ר לשכת הטוענים הרבניים הנבחר, בכוונתו לפעול לאכיפת האיסור על מי שאינן מוסמך לשמש כטוען רבני – דבר שלדבריו נפוץ כיום.
כמו"כ הוא מוסיף ואומר כי "בכוונתי לעמוד בפרץ מול ניסיון קיצוץ בסמכויותינו. לדוגמא: בתקופתו של השר נאמן בסוף שנת 2011 הייתה סכנה של ממש בקיצוץ נרחב ביותר בסמכויות של בתי הדין הרבניים וכפועל יוצא גם בטוענים הרבניים עצמם, אך לא רק לדעת רבים מעורכי הדין (אפילו שאינם דתיים) מדובר היה במהלך שגוי בו ביקש השר נאמן לבטל את מירוץ הסמכויות ולהחליט שהכל חוץ מהגירושין יידון בבית המשפט ובבית הדין יתאפשר – על פי ההמלצות, אך ורק באם שני הצדדים יסכימו כי רצונם לדון דווקא בבית דין".
"ובמילים אחרות "ריקון כל סמכויות בתי הדין מתוכנם". וכי איזה זוג בהליכי גירושין מגיע להסכמה משותפת?!".
"ברור שהפירוש היחיד שהיה לכך הוא עקירת כל סמכויות בתי הדין הרבניים והעברתם לבתי המשפט", לדבריו, "הטוענים הרבניים כשבראשם היה הרב וסרמן שליט"א, ואנכי הק' שהיה בתקופה זו יו”ר ועדת ארגון לשכת הטוענים הרבניים לא השארנו אבן על אבן בכדי למנוע נזק זה ואף הופעתי בפני הוועדה הנ"ל לשם כך".
לשאלתנו בדברי התנגשויות בין הלכה למשפט אומר הרב קלמן כי "בשנים האחרונות יש עליה משמעותית במספר תביעות הנזיקין המוגשות לבית המשפט השכם והערב על סרבנות בעל לגט, במסגרת תביעות נזיקין בעילות סרבנות גט ועגינות בתי המשפט דנים בשנים האחרונות ופוסקים סכומי עתק על בעלים המסרבים. הדבר אינו יכול להיות מקובל על בתי הדין הרבניים הנוהגים לפי ההלכה ולא על הטו"ר, היות ולפי ההלכה אינם יכולים להכשיר הגט, כזה שברוב המקרים הוא גט פסול ובפרט בהעדר עילה הלכתית לכפייה לגירושין".
"הרבנות הראשית יצאה עם הודעה שנשים בעלות יכולת כלכלית צריכות להשתתף במזונות ילדים", אומר הרב קלמן ומוסיף כי "הנושא מעסיק שנים את בתי הדין הרבניים ואת בתי המשפט לענייני משפחה וגורם לסערות בעיקר אצל ארגוני נשים לפי אותה הודעה, ההחלטה חדשה שהתקבלה במועצת הרבנות קובעת שאימהות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום".
לדבריו, "עד היום חייבו רק את האב בלבד במזונות הכרחיים של הילדים עד גיל 15 ומגיל 15 היו ההורים שווים בנטל המזונות של הילדים. מועצת הרבנות הראשית טרם הוציאה את התקנה המחייבת ולכן יש עוד להמתין בסבלנות".
מה שברור הוא שעד היום קיימת מחלוקת בין השופטים והדיינים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט. כאשר פרשו את הדין היהודי מבחינת חובת האב לשאת במזונות. אין ספק שכיום החיים השתנו וחל שינוי במעמד האישה כיום נשים בעלות קריירה משתכרות לפעמים יותר מהבעל. לכן ההחלטה של הרבנות הראשית תביא לבדיקה מחודשת של נושא המזונות ילדים. ובתי משפט ייקחו בחשבון את הפערים הכלכליים בין אבות לבין אימהות. אך נושא זה שנוי במחלוקת הלכתית לא רק בין בתי המשפט לבתי הדין אלא גם בין דיינים עצמם. ההשלכות לכך הם גם הלכתיות האם יכול אב להתנות את מתן הגט בהסכמת האישה להעביר את הדיונים על גובה תשלומי המזונות רק לסמכותו ולפסיקתו של בית הדין המפרשן את ההלכה אחרת?. ושוב אנו נכנסים לבעיה הסבוכה של חשש לגט מעושה הנושא אינו פשוט ויש להבדיל בין מקרה למקרה וכאמור ישנה גם מחלוקת הלכתית כבירה בין הדיינים בנושא", מסכם הרב קלמן את הדיון.
