''זועמתי בתשעה בו בכלימה וחפר, חשך מבלי מעיל הוד וצפר, טרף טורף בו הנותן אמרי שפר, הוא עזרא הסופר''.
אחת הדמויות הייחודיות והמרתקות בתולדות שיבת ציון, היא דמותו של עזרא. 10 דברים שרציתם לדעת על עזרא הסופר.
א. "ואחר הדברים באלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס, עזרא בן שריה בן חלקיה" (ספר עזרא פרק ז' פסוק א). "הוא עזרא עלה מבבל והוא סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלוקי ישראל ויתן לו המלך כיד ה' אלוקיו עליו כל בקשתו" (שם פרק ז' פסוק י). "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט" (עזרא פרק ז' פסוק י). מעניין שבספר הנקרא עזרא ועוסק בדמותו רק בפרק השביעי מוזכר שמו לראשונה. מי היה עזרא הסופר?
עוד באתר:
ב. עזרא בן שריה הכהן,משוייך כדור העשרים ושלושה לאהרן הכהן, מייסד משפחת הכהונה. פרוט השולשלת מצוין בדברי הימים פרק ה' פסוק ו'. בספר עזרא מציינים את שושלת הדורות לכהונה למעט ששה דורות.
ג. תוארו של עזרא "הסופר" ניתן לו ככתוב: "והוא סופר מהיר בתורת משה "כוונת הכתוב בכנותו את עזרא "סופר מהיר" היא לציין את בקיעותו בתורה את פעולותיו הלימוד התורה והקנתה לאחיו ומאידך בקיאותו בהעתקתה של התורה והעלתה על הכתב. איכא דאמרי כי היה זה כינוי לפקיד מאד בכיר בממלכת פרס.
ד. התוספתא על מסכת סנהדרין בדף ד' אומרת: "ראויה הייתה התורה להינתן על ידו (הכוונה לעזרא) אלא שבא משה רבנו וקדמו.
ה. עזרא הסופר לא עלה לארץ ישראל בעלייתו של זרובבל. נשאלת השאלה מדוע? ההסבר המקובל הינו כי עזרא רצה להמשיך, כל עוד שהדבר ניתן, להמשיך וללמוד תורה מפיו של מורו ורבו ברוך בן נריה, שהיה תלמידו של ירמיהו הנביא. ניתן להבין החלטה זו בדברים שכתב מדרש שיר השירים רבה על ברוך בן נריה. "אדם גדול וישיש ואפילו בגלקטיקא (אלונקה) לא יכול להטען". עזרא ראה עצמו חוליה מקשרת והכרחית במסירת התורה לדורות שאחריו.
ו. עזרא הסופר עלה לירושלים בר"ח אב (שנת 457 לפני ספירתם דהיינו לפני כ2471 שנים). עמד בראש כ1800 עולים עימו. המסע נמשך ארבעה חודשים. הייתה זו העלייה השנייה מבבל (הראשונה של זרובבל). עזרא קיבל ברכתו של ארתחשסתא מלך פרס שתמך בעלייתו גם במענק של כסף וזהב יחד עם תרומות של יהודי פרס. התמיכה הייתה לבית המקדש שבירושלים. עזרא שהיה פקיד בכיר בממלכתו של ארתחשסתא, קיבל סמכויות שיפוט נרחבות והזכות להשליט את חוקי התורה שהמלך הכיר בהם כחלק מחוקיו. לעזרא היו סמכויות רחבות ביותר מכוח סמכותו הדתית.
ז. עזרא עלה לירושלים כשלימינו עמד נחמיה שפעל עימו רבות לחידוש ממלכת ישראל. יקר פעולתו של עזרא הייתה חיזוק לימוד התורה וקיום מצוותיה. משילותו שמה דגש על הסברה ושכנוע יחד עם תיקון תקנות. שיטתו הייתה להעדיף את הנחלת קיום מצוות התורה שלא באמצעות כפיה ככתוב: "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט"(עזרא פרק ז' פסוק י).
ח. בעזרא הסופר רואים פרשנים רבים את חוליית הקישור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. חז"ל ציינו כי עזרא תיקן עשר תקנות לעם ישראל. את חלק התקנות אנו מכירים ומקיימים עד היום. נזכיר את: קריאת התורה בימים שני וחמישי ובתפילת מנחה בשבת (כוונתו הייתה לשמור רצף קריאה בין שבת לשבת). תיקן כי בתי הדין יקיימו ישיבותיהם בימים שני וחמישי שהיו ימי השוק בו הגיעו אנשי הכפרים העירה. תקנה של ביצוע כביסת הבגדים בימי חמישי, כדי לפנות את ימי השישי להכנות לקראת שבת קודש. טבילת בעלי קרי לפני שישבו ללמוד תורה. הנהיג אפיית לחם בבקרים ע"י נשות הבית כדי שיהא מצוי למקרה ויבואו עניים לחזר על הפתחים והלחם יהא מצוי. ועוד ועוד.
ט. בנוסף להנהגתו הדתית-הסברתית של עזרא, הבולטת בפעולותיו הייתה מאבקו כנגד נישואי התערובת. רבים פנו לעזרא בדיווחם על נישואי התערובת שהייתה תופעה נפוצה בישראל, בעיקר בקרב עשירי העם. עזרא ראה בכך חטא חמור מאד שסכנתו התבוללות העם מחד ועונש גלות נוספת שתבוא על ישראל מאידך. כשהבין את חומרת החטא הגיב בקריעת בגדיו, במריטת שערות ראשו ובגוזרו על עצמו צום. הקהל שראה תגובתו של עזרא לנישואי התערובת, פרץ בבכי מר וקרא בקול גדול לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא כינס, בעזרת הכוהנים והלווים, אסיפת עם מיוחדת שם קרא ודרש לגרש הנשים הנוכריות.
י. משייכים לעזרא הסופר עוד פעילויות רבות ומגוונות כדוגמת: החלפת שמות החודשים מהשפה האכדית-אשורית-בבלית, שהייתה נהוגה לשמות עבריים: חודש זיו, ירח איתנים, חודש בול, חודש האביב וכד'. יש המשייכים את הנהגת טעמי המקרא לעזרא, כמו גם הקריאה בתורה בראש השנה. עזרא הנהיג בחינת שניים מקרא ואחד תרגום את העמדת מתרגם שיסביר לשומעים את הקריאה בתורה. המדרש זיהה את עזרא הסופר כנביא מלאכי. מפרשים רבים כולל המגן אברהם ציינו כי עזרא הסופר נפטר בט' טבת. בספרי הסליחות של חלק מהעדות הספרדיות, כמו גם ספר היוחסין שכתב אברהם זכות נכתב כי עזרא נפטר בי' טבת. דמות של מנהיג רוחני ומעשי שמעטים כמוהו בתולדות עמנו, זכותו תגן עלינו.
