היום חל צום עשרה בטבת. דוד גדנקן מגיש 10 דברים שרצית לדעת על הצום, הלכותיו ומקורותיו.
א. בספר מלכים ב' (פרק כ"ה פסוק א) נאמר: "ויהי בשנת התשיעית למלכו בחודש העשירי בעשור לחודש בא נבוכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלים ויחן עליה ויבנו עליה דייק סביב".
ב. בספר ירמיהו (פרק ל"ט פסוק א): "בשנה התשיעית לצדקיהו מלך יהודה בחודש העשירי בא נבוכדנאצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלים ויצורו עליה". בספר יחזקאל (פרק כ"ד פסוקים א-ב) נאמר: "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר. בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה".
עוד באתר:
ג. תחילת המצור על ירושלים ע"י מלך בבל וחייליו, הינה הסיבה העיקרית לקביעת יום זה כיום צום לישראל. הייתה זו תחילה של פורענות שאנו יודעים את סופה –חורבן בית ראשון ובהמשך גלות בבל.
ד. הקורא ומעיין בקינות ליום עשירי בטבת לומד ויודע כי יש סיבות נוספות במסורת לקביעת הצום, בנוסף על תחילת המצור. מיתת עזר הסופר. אמנם ידוע כי עזרא נפטר בט' טבת אבל הצער העמוק והרב החל בי' בטבת. בספר הקבלה של הראב"ד מסופר על הריגתו של הנגיד ר' יהוסף הלוי (בנו של שמואל הנגיד). במגילת אסתר נאמר: "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחודש העשירי הוא חודש טבת", המדרש רבה מבאר כי אסתר הייתה אשת איש, נשואה למרדכי ונלקחה לארמון בעל כורחה. ובקבלה מציינים סיבות נוספות.
ה. בקינות הנאמרות בעשירי בטבת מוזכר אירוע נוסף שארע בתאריך זה. הכוונה לתרגום התורה ליוונית (הכוונה למכונה תרגום השבעים), נאמר שם כי היה יום זה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צרכה. הפחד היה שיהיה שינוי במשמעות התורה. בנוסף מתאבלים על פטירתו של עזרא הסופר.
ו. בצום העשירי בטבת אנו אסורים רק באכילה ושתיה משעת עלות השחר ועד תום תפילת הערבית. לא חלים איסורים אחרים כפי שנהוגים למשל בט' באב. אנו מוסיפים תפילת "עננו" בשמונה עשרה וקוראים בתורה "ויחל משה".
ז. צום עשירי בטבת הינו הצום היחיד מבין התעניות הנהוגות ביהדות, שיכול לחול גם ביום שישי. למקרה שכזה היו שפסקו מבין הראשונים כי הצום יסתיים קצת לפני כניסת השבת, כדי שלא יכנסו לשבת בהרגשה רעה. להלכה לא נפסק כן.
ח. חייבים לציין כי צום העשירי בטבת לפי הלוח העברי לא יכול לחול ביום השבת. האבודרהם כתב כי לו היה חל יום צום העשירי בטבת בשבת, לא היו יכולים לדחות הצום ליום אחר, והסיבה היא שנאמר: "בעצם היום הזה" כפי שנאמר ביום הכיפורים.
ט. בשנת תשי"א החליטה הרבנות הראשית לישראל כי יום צום העשירי יהיה "יום הקדיש הכללי". יום זה מאפשר לצאצאיהם של קורבנות השואה הנוראה, שיום הירצחם אינו ידוע, לאמר קדיש אחריהם וכמובן ללמוד משניות לעילוי נשמתם. בתי כנסת רבים נוהגים לאמר לאחר קריאת התורה תפילת יזכור ותפילת "אל מלא רחמים" לזכרם של הקורבנות הקדושים. יש מתושבי השומרון שעולים ביום זה לציונו של כלב בן יפונה שיום פטירתו לא נודע. הציון נמצא בכפר חארס הסמוך לאריאל.
י. לסיום נביא את נבואת זכריה לשבים מבבל אחרי חורבן הבית הראשון (זכריה פרק ח' פסוקים י"ח-י"ט). "ויהי דבר ה' צבאות אלי לאמור. כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו". אכי"ר.
