כל העניין של עשרה בטבת כדי שיתקיים "יהפכו ימים אלו לששון ושמחה"

היום בו פתח נבוכדנצר מלך בבל את המצור הצבאי על ירושלים היה עשרה בטבת, כך התחיל התהליך שהסתיים בחורבן בית-המקדש הראשון. בדור האחרון התווספה לתאריך זה משמעות נוספת: הרבנות הראשית לישראל, קבעה אם יום "עשרה בטבת" כ"יום הקדיש הכללי", כלומר, שיום זה מיוחד לאמירת קדיש לעילוי נשמת קדושי השואה הי"ד שיום פטירתם לא נודע (וגם זה לא אומץ ע"י החרדים לדבר ה', אלא כל אחד קבע לעצמו באופן אישי את יום היארצייט של קרובו שניספה בשואה,  סמוך ליום הפטירה המשוער).

 עדיין חיים בתוכנו יהודים רבים שחוו על בשרם את איימי המלחמה ואיבדו בה נפשות קרובות ויקרות. קרוב לשבעים שנה הם נושאים עמם כאב איום ונורא ומתקשים להירפא מצלקותיו.

 עשרה בטבת מגיע ובא לאחר ימי חג החנוכה. הסמיכות בין התאריכים מעצימה אצל רבים את התהייה, האם אין ההיסטוריה שלנו משקפת התנהגות של איפה ואיפה. מדוע אז, בימי הבית השני, הציל הקדוש-ברוך-הוא את עם ישראל מצבא יוון המהולל ואילו בימי מלחמת העולם השנייה לא זכו ששה מיליון יהודים להינצל ממכונת ההשמדה הנאצית? מדוע אז נשמרה לילדי ישראל הזכות לשחק בסביבונים ואילו בשואה איבדו מיליון ילדים את הזכות הזו, עם קיפוד פתיל חייהם בתאי הגזים?

עוד באתר:

מזעזע

האסון בתנכ"י: הותר לפרסום שמו של העובד שנהרג

פנחס בן זיו

אחד על אחד

הרשי אייזנבך גלוי לב: "עשיתי כל טעות אפשרית"

יוסי חיים

רק בן 16

חשש כבד בבירה: אליהו נעדר כבר יותר משבועיים

אבי יעקב

בהשתתפות מאות

"נרעיש עולם ומלואו": תיעודים מכינוס ראשי הישיבות

נתי קאליש

 למעשה, ניתן לשאול את השאלה הזו כלפי הרבה אירועים. למה כאן אירע כך ושם אחרת. מדוע פה חולל השם נס ושם לא. ברובם ככולם של המקרים, התשובה זהה: אין לנו תשובה! כלומר – לנו, בני-האדם המוגבלים, אין את המידע שיסביר את ההתנהלות האלוקית. למעט מקרים ספורים שבהם גילה לנו הקדוש-ברוך-הוא על-ידי עבדיו הנביאים את פשר מהלכיו – הכול נותר מבחינתנו חתום וסתום, ואין לנו מה לנסות להבין, כי אין לנו סיכוי להבין.

 מה שכן חשוב שנדע הוא מה שהקב"ה הואיל בטובו לגלות לנו: הכול, ללא יוצא מן הכלל, הכול לטובה. גם המקרים והאירועים הגרועים ביותר והשחורים משחור, גם הם חלק מתהליך אחד ארוך שמוביל אותנו אל הטוב הנצחי האמתי שיתגשם בגאולה השלמה.

 זהו תהליך שנביאי ישראל המשילו ללידה. הדרך ללידה רצופה חוויות של חוסר נוחות ושל כאב שברגעים קריטיים ממש בלתי נסבל, אבל הידיעה כי התהליך מוביל למשהו נפלא מאין כמוהו – לחבוק ילד – נותנת כוח לעמוד בכל הכאבים ולהתגבר עליהם. וכך בדיוק הדרך לגאולה רצופה גם היא חוויות של כאב חריף וקשה מנשוא, אבל הידיעה כי הכול חלק מתהליך שיסתיים בהגשמת חלום הדורות – התגלות המשיח – נותנת כוח לעמוד בכל הכאבים ולהתגבר עליהם.

 הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו. לתגובות: [email protected]