
הסופר החרדי הנודע, ר' משה שיינפלד ז"ל, נשאל פעם כיצד הוא מצליח לקלוע לדעתם הבהירה של גדולי ישראל. "רוצים הינכם לדעת כיצד אני מצליח לכתוב את דעתם של גדולי ישראל, דעת תורה?", שאל הרב שיינפלד, "התשובה היא פשוטה: יוצא אני לרחוב ושומע את דעתם של העוברים ושבים, מה שקרוי 'דעת בעלי בתים', וידוע הוא ש'דעת בעלי בתים, היפך דעת תורה'".
במשפט בהיר וקולע זה, סיכם ר' משה שיינפלד ז"ל את כל ההבדל בין אמירה של מאן דהוא לאמירה או אי-אמירה של גדולי ישראל.
זוהי התובנה שגם עולה בראשי, כשאני שומע את האמירות של הנגיד הרב שלמה יהודה רכניץ, נגד מנהלי מוסדות החינוך והורי התלמידים במוסדות אלה.
עוד באתר:
הנגיד רכניץ הוא יהודי יקר (תרתי משמע). הוא מגדולי תומכי התורה בעולם היהודי כולו. לפני ימים אחדים הוא הוזמן לאירוע הוקרה גדול בלייקווד, שם הוא בחר "להצליף" במנהלי מוסדות החינוך שאינם מקבלים את כל מי שמבקש להתקבל אליהם.
אמנם הוא התכוון לתופעה הרווחת בשנים האחרונות בארצות הברית בכלל ובלייקווד בפרט (ראש עיריית לייקווד: "גם אצלי יש בעיה של אי קבלת תלמידים לבתי ספר"), ובעקיפי-עקיפין בטח גם התכוון לתופעה הכאובה הזו בישראל.
ואכן, התופעה הכאובה הזו מצריכה טיפול מקיף ויסודי של גדולי ישראל, ושלהם בלבד. אבל ברגע שקראתי שורה אחת מנאומו הארוך (כחמישים דקות) של רכניץ, הוא איבד אותי לגמרי: "קהילה חולה עם תורה חדשה, צבועים שמשחקים 'פרומקייט' וגוזרים גורל ילדים לאבדון", הגדיר המיליארדר רכניץ את הקהילה החרדית בלייקווד, כשהוא מתכוון למנהלי המוסדות בכל אתר ואתר. ולזה בדיוק התכוון ר' משה שיינפלד ז"ל במשפטו האלמותי: "דעת בעלי בתים, היפך דעת תורה".
אז נכון, יש בעיות. יש מנהלי מוסדות שלא מקבלים כל אחד בגלל לחצם של הורים שרוצים שלמוסד החינוכי יהיה צבע כזה או אחר. אבל נכון להיום, בעלי הבית על מוסדות החינוך הם המנהלים, או גדולי ישראל שמנחים את דרכם, לא הגבירים. בטח לא גבירים שחושבים שאם יש להם כסף, והרבה, הם גם יכולים לחלק הוראות ולהשמיע דעות. ממתי בעל המאה נהפך לבעל הדעה, ועוד בתוך זמן קצר כל כך?
אם יש משהו מעליב במה שעשה ואמר רכניץ, זה שהוא ניצל את הבמה באירוע בלייקווד, כשעל הבמה ישובים מגדולי ישראל של ארה"ב, ובלי למצמץ עשה "מעשה בעל הבית" ואמר את מה שנראה, לי לפחות, כהטפת מוסר למנהלי המוסדות ולגדולי ישראל גם יחד.
מר רכניץ היקר, אין חולק על חלקך הרב והעצום בעולם התורה, גם בארץ וגם בחו"ל. באמת כל הכבוד. אין חולק שאתה לא באמת יודע מה הסיבות שמנהלי מוסדות, או ועדי הורים, עושים ככל העולה על רוחם במוסדות הפרטיים שלהם. הכי קל זה להגדיר אותם כ"צבועים שמשחקים 'פרומקייט' וגוזרים גורל ילדים לאבדון". אבל עם כל הכבוד, ויש כבוד, בטח למי שגדול ממני בכיסו ובארנקו, אבל דעת תורה אני מעדיף לשמוע מרבנים, לא מגבירים.