האם ארכיאולוגים מצאו שרידי בגדים מימי ממלכת ישראל?

משלחת ארכיאולוגית מאוניברסיטת תל אביב, בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף, מצאה, לטענתה, עשרות שרידי טקסטיל מימי מלכות דוד באתר תמנע שבערבה. לדבריהם, "האריגים שנחפרו שופכים אור ראשון על האופנה בימי ממלכת ישראל המאוחדת".

"תמנע זה אתר ייחודי, שכמעט אין כדוגמתו לא בארץ ולא בשאר הלבנט", מסביר ד"ר בן יוסף. "היובש הקיצוני בתמנע משמר ממצאים אורגניים שלא משתמרים בשום מקום אחר – לא במגידו, לא בלכיש, לא בחצור, אפילו לא באתרים אחרים בערבה. זאת השנה הרביעית לחפירות שלנו בתמנע, והשנה מצאנו עשרות פיסות של טקסטיל מהמאה ה-10 לפנה"ס – מחתיכות שקים פשוטים ועד לבגדים יוקרתיים, יפים ועדינים להפתיע".

על פי המסורת התנ"כית, מכרות הנחושת בתמנע הופעלו על ידי אדומים שהיו כפופים לירושלים אחרי מסע הכיבושים של דוד המלך. החוקרים מעריכים שבאזור ישב חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח על כריית הנחושת, הגן על האתר וגבה מס מהאדומים.

עוד באתר:

הספד מצמרר

איציק גווילי סופד: "אחרי שנתיים וחצי שלם לגמרי"

אבי יעקב

המלחינים 4

מנהל מקהלת הילדים הודה: "הגעתי להתפרסם"

המלחינים

צומת טללים

אישה נהרגה, גבר במצב קשה: תאונה קטלנית בנגב

אבי יעקב

צפו בדברים

התוקף נשלח לכלא, הרב בראיון: "שוטפים לצעירים את המוח"

בצלאל קאהן

"אי אפשר להפריז בחשיבות הנחושת בלבנט של המאה ה-10 לפנה"ס", אומר ד"ר בן יוסף. "עם הנחושת ייצרו כלי חקלאות וכלי מלחמה. זה דומה לנפט של היום. ויש בידינו די והותר עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שהאנשים שחיו ופעלו באזור המכרות לא היו רק עבדים פשוטים, כפי שהניחו בעבר, אלא גם אליטה שכללה חרשי מתכת מומחים, אנשי שלטון וצבא שפיקדו על העבודה המורכבת והתובענית הזאת. בעבר חשבו שבתקופה ההיא התקיימה באזור חברה פשוטה של נוודים. היום אנחנו רואים יותר ויותר עדויות לחברה היררכית ומרובדת, שעולה בקנה אחד עם הטקסטים המקראיים והחוץ-מקראיים".

האריגים שנמצאו באתר נטוו משלושה סוגי חוטים – צמר כבשים, שיער עיזים ופשתן. הפשתן, כמובן, אינו מקומי לתמנע, וגם את הכבשים והעיזים בוודאי לא רעו במקום, כך שכל החומרים שונעו למכרות ממרחקים גדולים, בדומה לממצאים אורגניים אחרים שנמצאו במכרות בעבר, כמו עצמות דגים. בנוסף לפיסות הבגדים, באתר נמצאו בדים נוספים כמו שקים ואוכפים.

"מצאנו שתי איכויות שונות של בדים", מסבירה המאסטרנטית וונסה וורקמן. "איכות אחת של בד לא צבוע, לרוב משיער עיזים, ואיכות אחרת של בד צמר צבוע, לרבות עיטורי פסים עדינים. ד"ר נעמה סוקניק, שותפתנו למחקר מרשות העתיקות, ערכה בדיקות צבע במעבדות אוניברסיטת בר אילן, ומצאה כי מדובר בדוגמא המוקדמת בישראל לצביעה בצמחים. וצריך תמיד לזכור שמדובר באתר כרייה בערבה. זה אמצע שום מקום. ולמצוא שם, באתר תעשייתי, בדי צמר צבועים בגוונים שונים של אדום וכחול – זו עדות נוספת לעושר שהוכנס לתעשייה הזאת, ליוקרה של הנחושת באותה תקופה".

"כשהחוקרת הראשית, ד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות, ראתה את הבדים לראשונה", מספר ד"ר בן יוסף, "היא הדגישה את הדמיון לבדים הרומיים בשל האיכות הגבוהה. מדובר באיכות אריגה וצביעה מפתיעה מאוד לתקופה ההיא. לפי הקונטקסט בו נמצאו, אנחנו מניחים שאת הבגדים האלה לבשו חרשי המתכת עצמם בעת שעסקו בפעילות ההתכה – יצירת הנחושת בכבשנים. הידע הטכנולוגי הרב הנדרש לפעילות זו, והאלמנט הדתי-פולחני שללא ספק היה חלק מהתהליך של הפיכת אבן למתכת, הקנו לחרשי המתכת מעמד מיוחד בקרב החברה הקדומה בה פעלו".

חתיכות הבדים הנדירות מתווספות לאוסף ייחודי של ממצאים אורגניים שמורים היטב שהתגלו לאחרונה בתמנע על ידי בן יוסף ומשלחתו. אוסף זה כולל חתיכות עור מעובד, חבלים, מקלעות וזרעים של דגנים ופירות של כל שבעת המינים, ומינים נוספים. "השימור הנדיר של חומר אורגני בתמנע מהווה חלון לעולם שלם, שעד כה היה חסר לחלוטין באתרים מתקופת המקרא. הממצא מאפשר כיווני מחקר חדשניים, כגון חקר דנ"א קדום ושחזור תהליכי ביות, שאנחנו רק בתחילת הדרך בתכנונם".