מאות איש בראשות גדולי תורה, רבנים ואדמור"י משפחת אבוחצירא השתתפו אמש בהלוויתו של הגה"צ רבי ניסים אמסלם זצ"ל גיס וחברותא לסידנא בבא סאלי זיע"א שהלך לעולמו והוא בגיל 98 בהסתלקותו.
בהלוויה שיצאה מביתו בשכונת הר נוף בבירה ספדו לו האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא, האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא, ואחיין המנוח הגה"צ רבי מאיר אמסלם מו"ץ נווה יעקב.
ראשון הסופדים היה האדמו"ר רבי ברוך אבוחצירא שביכה בדמעות על אבידתו של הצדיק, "מה נורא הדבר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, זכה היה שריד אחרון של הישיבה הקדושה ע"ש הרב אביר יעקב מור זקנינו הקדוש, שבראשה עמד מור אבי הקדוש ומור אחי הקדוש והטהור רבי מאיר".
עוד באתר:
"מורי ורבותי", הוסיף רבי ברוך. "קשה לי לדבר, אני הייתי איתו שנים, הכרנו אותו מקרוב, אני יודע מה זה יראת שמיים שלו, מה זה ענווה שלו, מה זה המעשים הטובים וגמילות החסד שלו. כל פעם היו באים לכבד אותו היה בורח מן הכבוד. מקומו בטוח בגן עדן של מעלה. הוא היה מגן על הדור ובעוונותינו נשארנו עכשיו ללא מגן, ללא מחסה. הוא היה השריד האחרון. הקב"ה רצה אותו אצלו".
לאחמ"כ נשא דברים האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שבאורח נדיר השתתף בכל אורך מסע הלוויה שנמשך מספר שעות. במשך דקות ארוכות סיפר רבי דוד מקדושתו הרבה של המנוח. "הצדיק הזה הוא המשך של מור אבינו הקדוש ואבותינו הקדושים, הוא היה מחובר אליהם בכל נשמתו, ראינו עליו את זיו הדרם של אבותינו הקדושים".
"הצדיק הזה עליו השלום, היה דמות של אבותינו הקדושים. היה תלמיד שלהם למד מתורתם והתנהג בחסידות כמוהם".
במהלך דבריו התבטא רבי דוד כלפיי הנפטר בהתבטאות נדירה המלמדת על הנהגתו וקדושתו של המנוח זצ"ל. "הוא היה קדוש וטהור, היה הנהגתו כאחד מן השרפים, כל הנפת אצבע שלו הייתה לכבוד הקב"ה, כל רגע בחייו היה 'שוויתי ה' לנגדי תמיד', כל אבריו מלאים קדושה וחכמה, היה מלא בחכמה בבינה ודעת, אין חכמה בעולם שלא ידע, ידע את כל ספרי הבן איש חי בעל פה, ספרי החיד"א בעל פה, תורת אבותינו הקדושים".
"תשעים ושמונה שנה היה צח, צח ונקי, קדוש וטהור, זהו בדור שלנו דוגמא של צדיק וחסיד וקדוש שטיהר וזיכך את רוחו נשמתו ורמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, אשר הדור חזה פניו, אשרי בניו. אנו מבקשים ממנו שיעלה לשמי מרומים ומכח תורתו ומכח קדושתו ומכח היגיעה שעמל בתורה וויתר על כל הנאות העולם הזה של אכילה ושינה, כולו מוכתר, עולה תמימה קודש קדשים אשה ריח ניחוח לה'. שיעמוד עלינו בתפילה אמן".
אחריו נשא דברים אחיין המנוח, הדיין הגאון רבי מאיר אמסלם המשמש כמו"ץ בשכונת נווה יעקב. "תורת רבותיו הולכת לפניו", ספד רבי מאיר אמסלם. "לעולם לא זז מהם. כל פעם שהיית שואל אותו שאלות היה אומר 'בבא סאלי כך היה עושה', 'סידנא בבא מאיר ככה היה עושה', וכל פעם שהיה מזכיר את שמותם היה כולו רועד מזכיר אותם בפחד באימה, תורתם הייתה שגורה בפיו, שום זרם, שום דבר לא השפיע עליו, רק תורה מה קיבל מרבותיו מה כתוב בשו"ע".
בשלב זה יצאה המיטה לעבר הר המנוחות, שם ספדו לו גדולי תורה, רבני המשפחה ובניו שיחיו.
הגאון הרב אריה הראל, ר"מ בישיבת 'קול יעקב', ציין את קדושתו ופרישותו הרבה של המנוח זצ"ל, "הוא היה טהור, זיכך את כל אבריו, הגן על הדור. אנחנו מלווים עכשיו אדם שעם פטירתו נסתלק דור שלם ממש. ראינו אותו בבית החולים אבל חשבנו שהקב"ה ישאיר לנו אותו ,אתמול הוא הגיע לבית, אמרו לנו שהוא מרגיש יותר טוב, הוא ביקש לשתות אבל בסוף ניצחו אראלים את המצוקים, כך גם היה עם הבבא סאלי רצינו לבוא לבקר אותו אמרו לנו הוא מרגיש יותר טוב אל תבואו, מחר הוא חוזר לבית תבואו לבקר אותו בבית אך לבסוף למחרת בבוקר הלך לעולמו".
האדמו"ר רבי שלמה אמסלם, ראש מוסדות 'בני שלמה' ספד למנוח ואמר כי עלינו להתחזק בעקבות הסתלקותו של הצדיק. "התאספנו לחלוק כבוד אחרון למורנו ורבנו הצדיק הקדוש החסיד והעניו, שבעוונות הרבים כשמסתלקים כאלה גדולים מאיתנו ודאי שהחיוב שלנו להתעורר, למה הקב"ה עשה לנו כך".
הר' חיים אמסלם, אחיין המנוח זצ"ל, ספד ואמר כי המנוח היה, "עמוד החסד, עמוד התורה, עובד ה' באמת ובתמימות, מי ירפא לנו, כל דבר שהיינו צריכים ברכה, איזה ברכות נהדרות אין לנו חליפתו אין לנו תמורתו".
הגאון רבי יצחק יהודיוף, נכדו של סידנא בבא סאלי זיע"א ספד למנוע וזעק בקול חנוק על גודל האבידה. "מי אני שאפתח את פי על גדול עולם צדיק חסיד ועניו קדוש שכזה". הרב יהודיוף סיפר כי כאשר היה המנוח בא להתארח בבית הוריו, "הכבוד הגדול והנורא היה שמור לו. אבינו היה מכבד אותו והכל אחרי ויכוחים עזים מצידו שסירב לכיבודים אלו מחמת ענוונותו".
טרם הוצאת המיטה לעבר החלקה, נשאו דברים בניו שיחיו שביכו על אובדן של צדיק. עם סיום ההספדים נטמן הגה"צ רבי ניסים בהר המנוחות. בניו ואחיו שיבלחט"א יושבים שבעה בביתו ברחוב משקלוב בשכונת הר נוף בירושלים. במהלך השבוע גדולי ישראל רבים אמורים לפקוד את הבית ולנחם את בני המשפחה.
