גדולי תורה שמם נשאר לזיכרון עולם בד"כ בגלל הנהגותיהם הרוחניים, דרשות שדרשו בקהל עם ולרוב בכתבים תורניים שהשאירו אחריהם. 10 דברים שרציתם לדעת על אחד מגדולי דורנו, הרב שלמה יוסף זווין זצ"ל.
א. שלמה יוסף זווין נולד בחג החנוכה תרמ"ה (1885) בעיר קזמירוב שבפלך פינסק. (הערה: בכתבים שונים יש תאריכי לידה שונים). אביו הרב אהרן מרדכי זווין היה רב קהילת חב"ד בקזמירוב. בצעירותו למד תורה אצל אביו והתחנך בסביבה חסידית.
ב. כשגדל והיה לנער הבחין אביו בהתמדתו בלימוד התורה והחליט לשולחו להמשיך לימודיו בישיבת מיר. בישיבה למד בחברותא עם הרב יחיאל יעקב ויינברג, לימים מחבר ה"שרידי אש" ספר שו"ת שכתב לאחר שניצל מאיימת השואה. רבו בישיבת מיר היה הרב אליהו ברוך קמאי. המשך לימודיו היה בישיבתו של האדמו"ר רבי שמריהו נוח שניאורסון מבאברויסק. בישיבה זו הצטרף לקבוצת לומדים שנקראה: "קיבוץ אברכים".
עוד באתר:
ג. את סמיכותו לרבנות קיבל בראש וראשונה מראש הישיבה ר' שמריהו נח שניאורסון. סמיכות נוספת קיבל מהגאון מרוגצ'וב (הרוגצ'ובר) הרב יוסף רוזין. סמיכות נוספת קיבל מהרב הגאון ר' יחיאל מיכל אפשטיין מחבר "ערוך השולחן". לית מאן דפליג כי שלושה אלה שהסמיכוהו ,הכירו בידענותו, בבקיאותו ובעיקר בהתמדתו.
ד. כשנפטר אביו והוא נער בגיל 17 בלבד, מינתה אותו הקהילה לכהונת רב העיר קזמירוב. הרב שלמה יוסף זווין, למרות גילו הצעיר, היה מעורכי כתב העת "שערי תורה". כתב עת רבני שיצא לאור בוורשה בשנים תרפ"א עד תרפ"ט (1921 עד 1929) ובו קובץ שאלות ותשובות וחידושים וביאורים בהלכה ואגדה. בהמשך דרכו הרבנית שימש הרב זווין כרבם של העיירות שברוסיה: קלימאון ונובוזיקאוו.
ה. כהונתו כרב בעיירות ברוסיה היו מלוות בקשיים רבים. הייתה זו התקופה שלאחר המהפכה הקומוניסטית. השלטון ניסה לדכא ולחסל כל מה שקשור לדת. הרב זווין השקיע מכוחו ואונו כדי לשמר את גחלת שמירת המצוות בקרב הקהילות בהם שרת. סיוע רב בפעולותיו אלה קיבל מרבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). כשהאדמו"ר החב"די כינס ועידה של רבני רוסיה הוא מינה שת הרב זווין כמזכיר הוועידה. טרם עוזבו של הריי"מ את רוסיה הוא הקים מטה של ארבעה רבנים עליו הטיל את משימת המשך הפצת היהדות, אחד מרבנים אלה היה הרב שלמה יוסף זווין, שעיסוקו זה היה כרוך בסכנה רבה ובמסירות נפש.
ו. בשנת 1918 התמנה הרב זווין כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב. שנה לאחר מכן (1919) התמנה כחבר המועצה היהודית הלאומית באוקריאנה. בשנת 1920 התמנה כחבר ומזכיר ה"כנסייה הלאומית היהודית" באוקראינה. באותם שנים יסד וערך יחד עם הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל ( אז רבה של העיר סלוצק), כתב עת תורני בשם "יגדיל תורה". הרב זווין קיבל אישור ממשלתי להוצאת כתב העת (1927-1928) ובו כתבו חידושים תורניים מגדולי הרבנים בליטא וברוסיה כדוגמת: הרב משה פיינשטיין, הרב מאיר סטולביץ, הרב פתחיה מנקין ועוד. למרות הרישיון שניתן נאסר הרב זווין ע"י הקומוניסטים בגין הפצת מסרים דתיים.
ז. לימים נעשו מאמצים גדולים להוציא את הרב זווין מברית המועצות. פעלו בכך הריי"צ שגם פנה לרב קוק בבקשת עזרה בנושא. היה זה עמיתו לעריכת "יגדיל תורה", הרב יחזקאל אברמסקי שבאותה עת כיהן כרב בירת אנגליה, לונדון, שהצליח לפדות את הרב זווין מידי הקומוניסטים ע"י תשלום של סכום כסף גדול. הרב זווין עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו ועל כך כתב הגאון הרב עוזר גרוז'ינסקי: "ארי עלה מבבל". כשהגיע ארצה קיבל מינוי של רבה של קהילת חב"ד בתל אביב אולם כעבור כשנה מיום עלייתו עבר לירושלים.
ח. גם ממקום מושבו בירושלים לא הפסיק לתמוך בכתיבה ובעידוד רבנים ואישי ציבור, לתמוך במאמצים להצלת החיים הרוחניים של יהודי ברית המועצות. מאמרים בנושא כתב בעיתון היומי "הבוקר" וכן בשבועו החרדי דאז "היסוד". כשהחל להופיע עיתונה של היהדות הדתית לאומית "הצופה", החל הרב זווין לכתוב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים וכתבים של חידושי תורה שיצאו לאור באותה תקופה.
ט. בעידוד האדמו"ר החב"די קיבל על עצמו משרה של מורה לתלמוד בבית המדרש למורים ורבנים של המזרחי בירושלים. בשנת תשכ"ד התמנה לכהונה של חבר מועצת הרבנים הראשית לישראל. הרב זווין עסק ימים כלילות בכתיבה של רעיונותיו וחידושיו התורניים. הוציא ספרים רבים כדוגמת: "סופרים וספרים" סקירות על ספרות תורנית, "אישים ושיטות" על שיטותיהם בלימוד של ראשי ישיבות כמו: הנצי"ב מוולוז'ין, ר' חיים מבריסק, הרוגוצ'ובר, החזון איש, ר' איסר מלצר, הרב קוק ועוד. ספר נוסף היה: "המועדים בהלכה" – נושאים הלכתיים במועדי השנה, "לאור ההלכה" נושאים שונים בהלכה כגון: המלחמה בהלכה, הזקנה בהלכה, ועוד. כשנפטר רבה הראשי של ישראל הרב הרצוג זצ"ל, הוצא התפקיד לרב זווין והוא דחה ההצעה כיוון שרצה להתרכז בכתיבה התורנית.
י. למרות כתביו התורניים הרבים הרב שלמה יוסף זווין זכור בעיקר בעקבות מפעלו התורני האדיר אותו יסד יחד עם הרב מאיר בר-אילן, בעקבות רעיונו של הרב קוק והוא מפעל ה"אנציקלופדיה התלמודית". אנציקלופדיה שמטרתה היא לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה ולהציגו בפני תלמידי החכמים בעריכה אלפא בית. אנציקלופדיה שהחלה להיכתב בשנת 1947 ונמשכת עד ימים אלה (אמורה להסתיים אי"ה בשנת תשפ"ד). הרב זווין השקיע כל מרצו ונשמתו בהקמת מערכת האנציקלופדיה ובעריכתו. על פעולתו זו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עירית תל אביב (שנת תש"ז), מפעל שחזר וזכה בפרס זה גם בשנת 1988. הרב שלמה יוסף זווין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי"ט(1959). הרב זווין לא הפסיק בכתיבתו עד לימיו האחרונים כשבעיקר הקדיש את מאמריו לנושא הגישה ההלכתית למדינת ישראל, בדגש על הלכות יום העצמאות. בשנת 1967 זיכתה אותה העיר ירושלים בתואר "יקיר העיר". בכ"א אדר א' תשל"ח, החזיר נשמתו לבוראו ונקבר בהר המנוחות בירושלים. יהי זכרו ופועליו חקוקים לעד.
