במעוז החרדים בירושלים: ממצאים נדירים מהתקופה הביזאנטית

אין ירושלמי שלא מכיר את מתחם שנלר העתיק ברחוב מלכי ישראל בירושלים. במשך שנים רבות המקום היה סגור ומסוגר, בשל העובדה שבמקום פעל מחנה צבאי של צה"ל, אולם בשנים האחרונות הוסב המקום לפרוייקטים חדשים של דיור למגזר החרדי.

כעת נחשפים ממצאים מפתיעים במתחם הירושלמי המיתולוגי, בינהם, בית גתות גדול ומרשים לעשיית יין ובית מרחץ רומי. על פי הערכות הם בני יותר מ-1600 שנה והם התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות.

וקצת היסטוריה על המקום: בית היתומים שנלר פעל בירושלים משנת 1860 ועד מלחמת העולם השנייה. בימי שלטונו של המנדט הבריטי בירושלים, סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה. המתחם המשיך לשמש כמחנה צבאי של צה"ל עד שנת 2008.

עוד באתר:

תיעוד שובר לב

החטוף מהשבי: "3 גרעיני פלאפל ביום, אני על סף מוות"

יוני שניידר

עדות מטלטלת

הזדקפתי מול הקצין הנאצי: "אני לא מביא תועלת?" | צפו

פנחס בן זיו

צפו

צעקתו של הרב רוזנבלום: מה איבדנו כשאין לנו בית מקדש?

הרב ברוך רוזנבלום

התיעוד שריגש המונים

מרגיש את החורבן: ילד קטן מתייפח בבכי

אבי יעקב

בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מעניינים ומגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול ומרשים להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני כ1,600 שנה. המתקן המשוכלל כולל משטח סחיטה המרוצף פסיפס לבן. במרכזו בור עיגון למכבש בורג, שסייע במיצוי מרבי של התירוש מהפרי. מסביב למשטח הסחיטה הותקנו שמונה תאים לאחסון הגפנים, ואולי גם ליצירת תערובות של תירוש עם חומרי טעם נוספים – ועל ידי כך ייצור של יין בטעמים שונים. הארכיאולוגים מעריכים, כי בית גתות זה שימש את תושביו של בית אחוזה גדול, שתושביו התפרנסו, בין היתר, גם מגידול גפנים וייצור יין.

בסמוך לגת המרשימה התגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ במקום, בדמות צינורות חרס ששימשו לחימום המרחץ, ומספר לבני חרס. חלק נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי. לגיון זה היה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים היהודית, ויחידותיו המשיכו לשהות בעיר עד לשנת 300 לספירה הכללית בקירוב. בין מרכזיו העיקריים של אותו ליגיון רומי היה זה ששכן באזור בנייני האומה המרוחק מאזור החפירות הנוכחיות כדי 800 מ' בלבד. שם אף פעל מרכז גדול לייצור של כלי חרס ולבנים. הארכיאולוגים מציעים כי האתר בשנלר, במתכונת של בית אחוזה, מהווה נספח יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר בבנייניי האומה. כמקובל בעולם הרומי, גם כאן בשנלר שולב בתכנית בית האחוזה בית מרחץ פרטי".

החשיפה הארכיאולוגית הנוכחית, מהווה למעשה המשך לחפירות ההצלה שנערכו באתר לפני כחצי שנה, אז נחשפו באתר עדויות לקיומו של יישוב יהודי מסוף ימי הבית השני.

לדברי אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "שוב, ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר של ירושלים. מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו כאן מצטיירת תמונתה של ירושלים – חיה ותוססת ופעילה, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני".

לדברי ארכיאולוג מחוז ירושלים, עמית ראם יש קשר בין הממצאים למגזר החרדי: "זוהי דוגמא מצוינת לשיתוף פעולה רב שנים, עמוק והדוק עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא. רשות העתיקות, בדומה לשאר המגזרים, פועלת להטמעת המורשת התרבותית הקדומה גם בקרב אוכלוסייה זו".