יתד נאמן': "ירושלים נאנקת תחת כבוש רוחני זר שבראשו הגנרל ראש העיר"

התהליך האיטי שעברו חברי הכנסת החרדיים עד שהגיעו להבנה כי עליהם לפעול נחרצות נגד הישגי הרפורמים בממשלה ובבתי המשפט, נותן את אותותיו גם מעל גבי הביטאונים המפלגתיים, שבזה אחר זה, החלו לסקר את ההתפתחויות התכופות, לצד הרמת קול זעקה והנפת קולמוסי מחאה.

מאמר מערכת שמפורסם הבוקר בעיתון 'יתד נאמן' "מטפל" ביסודיות בסוגיות הבוערות, עד כדי קריאה לקדש מלחמה לשחרור ירושלים מידי כובשיה הרעיוניים. "ירושלים, למרות היותה כיום בריבונות ישראלית, אינה משוחררת. העיר הזו נאנקת, תחת כבוש רוחני זר שבראשו הגנרל ראש העיר", נכתב.

"הכותל, שריד לבית מקדשנו הפך לאתר תיפלה לנציגות כת זרה, המבקשת לרמוס ולכבוש את המלכה עמי בבית – בהכשר הבג"צ. העיר שיועדה למקום שממנו תצא תורה ודבר ד', הפכה לחוד החנית של עקירת הדת. למדינת ישראל יש את "ירושלים שלה", לעם היהודי עדיין אין את ירושלים שלו ואנחנו חייבים להלחם על כך – לפחות לסתום את הפרצות האחרונות. היהדות החרדית חייבת לעשות את הכל כדי לשחרר את ירושלים ולשמור על השבת – האות 'ביני ובין בני ישראל'. חייבים לבלום את התקדים המסוכן של ראש העיריה שעלול לגרור פירצה אחר פירצה".

עוד באתר:

צפו

סרטון משעשע: כשהגנרל האיראני שולף את נשק יום הדין

פנחס בן זיו

עם קריאות הסתה

צפו בתיעודים מטהראן: הלוויה המונית לבכירי המשטר

שמעון כץ

ראש הנחש

האמריקנים הופתעו מה"עריפה" של צה"ל באיראן

קובי אליה

ציר המוות נקטע

צה"ל פוצץ הגשר המרכזי של חיזבאללה על הליטני

קובי פינקלר

בפתח המאמר, קושר הכותב בין חילולי השבת לרפורמים: "ישנו מכנה משותף ברור בין האישור שניתן לכתות החוץ יהודיות לקיים מופעי תיפלה פורימיים ליד הכותל הדרומי, לבין אישור התוכנית להפעלת מתחם התחנה בירושלים תוך חילולי שבת. הכתות הכפרניות כמו חברי המועצה והועדה המחוזית נעצו את טלפיהן בחומה, והארץ הזדעזעה ת"ק על ת"ק פרסה. שני האירועים שפוגעים בקדושתה של ירושלים, מוכיחים כי ירושלים עדין נתונה תחת כיבוש זר".

בהמשך משתמש הכותב בידע גיאוגרפי מרשים, תוך שהוא מסביר את כוונת קברניטי העיר לשוות לה תואר וצורה של בירות אירופאיות, בלי שיקחו בחשבון את הפגיעה ברגשות תושביה ("אולי החומות שמוארות באור זרקורים בימים של אבל וחושפות מחזה מרנין לעיני כל תייר הולנדי או יפני ופוגעים ברגשות של יהודים בימי אבלם?").

שילוב שני הפרצות החמורות, הרפורמים וחילולי השבת, מוציא מהכותב את הקריאה ללכת ל"קרב הגנה על קדושת ירושלים", תוך הפניית אצבע מאשימה אל לשכתו של ראש עיריית ירושלים בכיכר ספרא.