הפיגוע הראשון הערב שפתח סדרת אירועי טרור קשים התרחש בפתח תקווה. יהונתן, חסיד ברסלב בשנות הארבעים לחייו נדקר ע"י מחבל, הצליח להשיב מלחמה השערה, ונעץ את הסכין בלב המחבל שמת. ממטית חוליו בבית החולים שוחח יהונתן עם אבי מימרן ב'מהדורה המרכזית' וסיפר על השתלשלות האירוע.
"הגעתי לפתח תקווה כדי להפיץ את נאור של רבנו, רבי נחמן מברסלב בהפצת הקונטרסים של הצדיק מיבנאל, נכנסתי לאחד החנויות, הצעתי לבעל החנות חוברת, ולפתע הרגשתי מישהו קופץ עליי מאחורה, הולם בי ותוך כדי דוקר אותי בגרון ביד ובחזה", סיפר.
הוא היה נשמע נרגש, ופיו נמלא הודאה ושבח להשי"ת. "זה נס, אין יותר נס מזה. יכולתי להיות עכשיו בין המתים", אמר וביקש להעביר מסר לעם ישראל: "אדם יכול לעשות הכל בכדי לשמור על עצמו, אבל אם ה' לא ישמור עיר – שווא שקד שומר. הנה, כל כך לא הייתי מוכן. שאנשים יתחזקו בתפילות ובהרבה אמונה".
עוד באתר:
למרות שסיפורו הפך למעשה גבורה, באשר הצליח למרות הדקירות המרובות לדקור בחזרה את המחבל, מצטנע יהונתן ואומר: "אומרים שאני גיבור, אבל ה' גיבור מלחמה". לדבריו, הוא כלל אינו זוכר מאומה מדקירתו את המחבל, ואת כל התיאור קיבל מאנשים שהיו בזירה. "אני לא זוכר מזה. כנראה בגלל המהלומות בראש. לא זוכר מה היה".
"אומרים שאני נטרלתי, קיבלתי תושייה מהשמים. הרגשתי שהסכין נכנסה עמוק וחשבתי שאני מת. לא זוכר שחזרתי לחנות, נאבקתי אתו ברגעיי ובכוחותיי האחרונים", אמר תוך שהוא מציין כי הדבר האחרון שהוא זוכר זה את חששותיו מהדקירה בצוואר, ואיך ביקש כל העת מהצוותו הרפואיים שיטפלו בדקירה בצוואר."אמרתי לאנשים מה קורה עם הצוואר, לא אכפת לי היד רק הצוואר. שאלתי מה עם זה? אמרו לי: דם זה כל מה שאני זוכר".
