חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מסכמת 10 שנים בפוליטיקה, בראיון נרחב לאבי מימרן ב'מהדורה המרכזית'. בעוד היא מנתחת את המעבר מהתקשורת לפוליטיקה, פורסת את משנתה אודות תפקידו של איש ציבור ומונה את הישגיה, מבקש מימרן לנצל את ההזדמנות להודות בשם הציבור החרדי לאשת ציבור המחזיקה בשותפות אמיצה עם המגזר.
האם המעבר מהתקשורת היה שווה?
"תלוי מאיפה מסתכלים על זה. מבחינה כלכלית זה לא משתלם. בתקשורת עבדתי פחות, החיים היו נוחים יותר, והרווחתי יותר. אבל היכולת לקדם דברים היא חד משמעית גדולה בהרבה. אמנם הייתי מופיעה בפריים טיים ומשפיעה, אבל זה לא מתקרב ליכולות כמחוקקת. אלו עשר שנים של מתנה נפלאה לשרת את הציבור ואני מאושרת מהזכות, מאוד אוהבת את התקופה הזאת".
עוד באתר:
העובדה כי בכל השנים האלו לא היית בקואליציה ולא לקחת חלק בממשלה, לא מעיבה?
"הייתי רוצה להיות בממשלה, אבל לא בכל מחיר. לא בשביל הכבוד והשררה. להיות בממשלה שלא יכולה לממש את השקפת עולמך זה לא כבוד ולא ערך. אבל נציג ציבור יכול להשפיע ולשנות מכל מקום בו הוא נמצא כל עוד המטרה והאידאולוגיה נגד עיניו".
יחימוביץ' ציינה את הישיגה בחקיקה ("קרוב לחמישים חוקים"), את השוואת עובדי שכר הבכירים לעובדים ולו הזוטרים שבהם ("כשהייתי אשת תקשורת יכולתי רק לחלום על זה"), וסירבה להסכים להנחת המראיין לפיה בניגוד לעבר, היא מתרכזת אך ורק בנושאים כלכליים. "אני מובילה במפלגתי את סדר היום הביטחוני בשנים האחרונות. בכל פעם שיש התפתחות מבקשים לראיין אותי, אני פעילה מאוד בועדת חוץ וביטחון שחלק מהמתרחש בה אינני יכולה לחלוק עם הציבור. לא אכחד שהכניסה לפוליטיקה הייתה לחרוש בנתיב הכלכלי והחברתי, לראות את כל מי שאיש לא רואה ולא סופר, אלו הקמים לעמל יומם, שיקבלו את המגיע להם. אני לא עוסקת בצדקה כי אם בצדק, בנושאי שוויון שהם הרי גורל עבור חיי כולנו".
על הסתבכויות ראש מפלגתה ויריבה הפוליטי הרצוג, אמרה יחימוביץ' כי לא נכון לחרוץ גורל טרם מגיעה הודעה מפורטת ורשמית. "עד עכשיו אנחנו מתבססים על דיווח של ערוץ 2. כשיהיו נתונים, נדע מה עומקה, טיבה ומשכה, או אז נצטרך לקבל החלטות. והאמת, אני סומכת על הרצוג שידע בעצמו לקבל החלטות נכונות לפי ההתפתחויות". עוד אמרה: "מה שקורה סביב הרצוג לא בעיה פרטית של הרצוג אלא של כולנו, הוא יו"ר מפלגה ויו"ר האופוזיציה. אלו לא ימים קלים וכולנו מובכים. צריך טיפה סבלנות והגינות"
עכשיו נמצאים במוקד החדשות הרצוג ודרעי, איך זה להרגיש את העליהום והעיסוק הבלתי פוסק בחייהם?
"אלה החיים הציבוריים, מי שבחר בהם לוקח את זה בחשבון. יש להם הרבה יתרונות אך יש גם מחירים. מי שבוחר להיות בעין הציבורית, צריך להיות מוכן לפרסום – לטוב ולרע. אם הוא מסתבך הזרקור יהיה עליו לאו דווקא ברגעים המתאימים. לא הייתי רוצה שיהיה חיסיון, דין מפורסם, נבחר ועשיר כדינו של אזרח רגיל. אני מבינה את התקשורת שרוצה עוד פרטים, ככה מתנהלים הדברים בדמוקרטיה. זה קשה אבל מחיר שחייבים לשלם".
