פרשת השבוע 'בהר' נפתחת במצוות השמיטה – אחת לשבע שנים עלינו להניח לעבודת הארץ ולהפקיר את גידולי הקרקע.
הפרשה נקראת 'בהר' מכיוון שהתורה מספרת בתחילת הפרשה כיצד מסר הקב"ה למשה את פרטי מצוות השמיטה, בזמן שמשה קיבל את התורה מהקב"ה בהר סיני. על זה באה השאלה המפורסמת "מה עניין שמיטה להר סיני"- מדוע התורה מספרת לנו דווקא במצוות השמיטה את העובדה שנמסרה בסיני, אירוע עליו קראנו לפני 15 פרשות?!
המענה הפשוט הוא שזה נכתב על מנת ללמד אותנו כלל לכל התורה: כמו שהתורה מדגישה שכל פרטי מצוות השמיטה נמסרו למשה בעל פה בהר סיני, כך פרטי כל המצוות נמסרו למשה בסיני והועברו מדור לדור עד שנכתבו עבורנו. אולם הבחירה ללמד את הכלל הזה דווקא ממצוות שמיטה, יש בה מסר נוסף:
מצוות השמיטה כלל לא יושמה בזמן שעם ישראל היו במדבר. רק כעבור 40 שנות נדודים ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, רק אז ספרו 6 שנות עבודת אדמה, שאחריהן הגיעה שנת השמיטה. לפי זה לא ברור למה דחוף לקב"ה למסור כבר בהר סיני את כל פרטי המצווה, ולא להמתין עם זה עד שיגיעו לארץ.
ההסבר: הסיבה שהקב"ה אומר להם במדבר את דיני מצוות השמיטה היא כדי לתת להם את הכוחות לשרוד את הקושי של הנדודים. כשאדם מציב מול עיניו את היעד והייעוד, הוא נכנס כבר כעת לאווירה כזו ששמה דברים בפרופורציות ומאפשרת לו להתמודד עם הקשיים.
עוד באתר:
הדברים גם נכונים לעצם הקיום שלנו: השבוע בל"ג בעומר נציין את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי. בספר הזוהר אותו כתב נאמר, שלא רק ימות השבוע ושנת השמיטה נחלקו ל-7, אלא גם קיומנו בעולם: 6 אלפים שנה העולם קיים מאז בריאתו, ובאלף השביעי תהיה הגאולה (אנחנו בשנת 776 בתוך האלף השישי).
כמו בפרשת השבוע, גם אנו יכולים וצריכים לחוש כבר כעת את הייעוד, מה שיאפשר לנו לצלוח את הרגעים האחרונים של הגלות, ולקרב באמצעות מעשים טובים את ביאת המשיח.
• מעובד על פי שיחותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
