זה מה שצפוי לקרות לנו כשמחירי הדירות יצנחו ב- 25%

מחירי הדיור עולים ועולים – אך מה יקרה ביום בו הם יצנחו בעשרות אחוזים? • דו"ח מקיף שהכינו בבנק ישראל, בוחן את תוצאות תרחיש האימה, ואת השפעותיו הדרמטיות על הכלכלה הישראלית בכלל, ועל המערכת הבנקאית בפרט

ישראל פריי

ח' בסיוון תשע"ו, 14/06/16 06:47

א+

א-

עבור הצעירים שבינינו, עתיד שוק הדיור נמצא על מסלול בטוח ובכיוון חד סטרי. למי ששנות בגרותו הכלכלית הגיעו לכדי בשלות תוך כדי רתיחת שוק הנדל"ן המקומי – ברור כי מחיר הדירות יטפס לנצח וכי ההשקעה הטובה עלי אדמות היא בארבעת הקירות המכונות בית.

אלא שבפרספקטיבה רחבה, לא מדובר ביותר מעוד תקופה אחת מני היסטוריה כלכלית מורכבת מתקופות גאות ושפל, הנושאת מאפיינים משתנים ואלמנטים מגוונים. מי שעומד עם יד על הדופק, ודואג לבחון את הנתונים באופן תדיר, הוא בנק ישראל, שפרסם אתמול את הדו"ח השנתי, בו נבחן תרחיש קיצון בו מחירי הדירות יורדים בלא פחות מ- 25%.

"מדובר בתרחיש מקרו-כלכלי שמתאפיין בזעזוע מקומי חמור בעל אופי מתמשך, המוביל לפגיעה קשה ביכולת הייצור של המשק, פגיעה בביקוש לייצוא ישראלי ולקושי לייבא מוצרים. לנוכח זאת חלים פיחות חד ועלייה באינפלציה ובריביות. הפגיעה הריאלית מתבטאת גם בפגיעה קשה בשוק העבודה ובשוק הדיור והנדל"ן", נכתב בדו"ח.

"תרחיש קיצון שכזה ישפיע במידה משמעותית על מערכת הבנקאות, וזו תרשום הפסד מהותי בשנה השנייה של התרחיש. עם זאת, יחסי ההון של הבנקים אינם צפויים לרדת מתחת למינימום שהפיקוח דורש – יחס הלימות הון עצמי של 6.5%".

"ההפסד בתיקים אלה יחד מסתכם בכ-40% מסך הפסדי האשראי במהלך התרחיש, וזאת בשל פגיעה קשה בשוק העבודה, ירידה חדה במחירי הדיור והתייקרות חומרי הגלם המשמשים לבנייה".

עיקרי הדו"ח מתמקדים באיתנות המערכת הפיננסית והבנקאית הישראלית, כתוצאה מירידה תלולה במחירי הדיור: "בשנים האחרונות חל שינוי כלל עולמי במדיניות הנוגעת לציות, ומדינות רבות הגבירו את האכיפה של חוקי המס על על כלל המערכת הפיננסית. בעקבות זאת ובמסגרת הפקת הלקחים מתוצאות החקירות שהרשויות האמריקאיות ניהלו נגד הבנקים הגדולים בעולם ובישראל, תהליך שטרם הסתיים בחלק מהבנקים בישראל (הפועלים ומזרחי טפחות) – שיפרו הבנקים את ניהולם של סיכוני הציות והסיכונים חוצי הגבולות הנובעים מפעילות מול תושבי חוץ".

"התנהלותם הזהירה של הבנקים ושל הפיקוח על הבנקים הובילה לכך שהבנקים בישראל נותרו יציבים בשנים האחרונות, חרף הסערה הפיננסית שפקדה את העולם והובילה בנקים רבים באירופה ובארה"ב לקשיים ולכשל. דבר זה אינו מובן מאליו, ומדדים רבים מראים שגם כיום הבנקים בישראל שמרניים יותר וחשופים לסיכונים השונים פחות מבנקים בעולם".

כאן עוברת המפקחת על הבנקים להתייחס לעמלות הבנקאיות שמשלמים משקי הבית. "השוואות בין-לאומיות מראות כי העמלות בישראל הן מהנמוכות בעולם, והשוואות מקומיות מעידות כי העמלות ירדו בשנים האחרונות. גם מרווחי הריבית אינם חריגים יחסית למרווחים בעולם, אם כי בדומה למצב הקיים במדינות אחרות, בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים הם גבוהים מאשר בתחום העסקים הגדולים והמשכנתאות".

גם לריבית הנמוכה יש השפעה: "העובדה שסביבת הריבית נמוכה לאורך זמן מחייבת את הבנקים לבחון את המודל העסקי ולהתמקד בצמצום ההוצאות. נוסף לכך, הריבית הנמוכה מעצימה את סיכון האשראי, בין היתר משום שהיא עלולה לעודד משקיעים ליטול סיכונים גדולים יותר בחיפוש אחר תשואות, ומשום שהיא מגבירה את הסיכון למינוף יתר של הלווים, בראשם משקי הבית".

המפקחת מתייחסת גם לסיכונים נוספים במערכת הבנקאית כמו: "הגידול מתמשך ומהיר באשראי הקמעונאי עלול להוביל להתממשות סיכונים. הגידול המהיר בהיקפי האשראי למשקי הבית ובאשראי לענף הבינוי והנדל"ן, והמתאמים ביניהם, מעצימים את הסיכון למערכת הבנקאית. בעקבות זאת דרש הפיקוח על הבנקים מהבנקים לקיים תהליכי עבודה מסודרים ומתועדים כדי להבטיח כי הם משווקים את האשראי הקמעונאי רק ללווים בעלי יכולת החזר, וכי הם מתאימים את השיווק לצורכי הלווים".