מנחם טוקר משדר כבר שני עשורים ויותר את התכנית מוצ"ש חי אבל מוצ"ש הזה היה אחד משיאי ההתרגשות שלו עת נכנס גדול החזנים, איצ'ה מאיר הלפגוט, לאולפן והתיישב לראיון רדיופוני ראשון בקריירה שלו.
"הופעה במקום כמו הר הזיתים זה מרשים ומיוחד אתה רואה את הר הבית את הסביבה המרגשת. זה שונה מקונצרט באולם, הר הזיתים זה הרי התחנה האחרונה של האדם.. יש הרגשה אחרת. ההופעה שם היא מיוחדת יותר הר שמוזכר גם במקורות וגם בגלל המצב הביטחוני יש לדעתי עניין גדול יותר לבוא."
כמי שנמצא בתפקיד חזן באחד מבתי הכנסת הגדולים בארה"ב ומצד שני מופיע רבות בקונצרטים וערבי חזנות עומד הלפגוט על ההבדל: "חזנות בבית כנסת זה קודם כל תפילה. עבודת ד' וקונצרט זה דבר כמובן מרשים אבל תפילה היא עבודת ד'. אני מתרגש מכל הופעה. ביום שמפסיקים להתרגש צריך להפסיק לשיר. תמיד צריך סיעתא דשמיא ותמיד יש לחץ לפני. בבית כנסת 80% אומרים לעצמם "אוייש יש חזן היום הצ'ולנט יישרף אבל בקונצרט כל מי שבא שילם כרטיס ומדבר על זה אחרי זה בהתלהבות למרות שיש מקומות שדווקא היום כן רוצים לשמוע יותר חזנות"
עוד באתר:
לשאלתו של טוקר מה הקטע שהמרגש אותו במיוחד בתפילה ענה: "פעם אמר לי הרב יצחק מנחם ויין שיש מקום אחד בתפילה שבוודאי מכוונים שם וזה "היום יום" כי זה משתנה.." אומר בבדיחות הדעת "יש הרבה קטעים שמרגשים אותי צריך שכל יום התפילה תהיה בכוונה ומיוחדת בפני עצמה."
על המוסיקה ששמע בילדותו ובכלל הסגנון המוסיקאלי בימים ההם: "שאנחנו היינו ילדים היה מוסיקה יותר חסידית ולא היה לשמוע רק חזנות, לא שמעו רק חזנות. בגיל מאד מאוחר הבנתי שאני הולך לכיוון החזנות. זה היה דווקא שחיפשתי פרנסה. בהתחלה הייתי מתחת לרדאר הייתי ברמת השרון ורק כשחזרתי מגרמניה החלה ההצלחה הגדולה."
לתהייתו של טוקר מי החזנים שהשפיעו עליו הכי הרבה בקריירה ענה: "החזנים שהשפיעו עלי הם רוזנבלט, קוביצקי, הרשמן ועוד" והלפגוט ממשיך ואומר "יש התעוררות גדולה היום ועולם החזנות היום נפלא יש הרבה חזנים משובחים ואפילו צעירים. בשביל להצליח צריך לדעת שחזן זה לא רק קול. חזן צריך להבין את המילים, צריך דיקציה וכמובן כמובן קול נעים."
