מצוקת הדיור שמכבידה על אזרחי ישראל, לא פוסחת על המגזר החרדי, ואף מורגשת בו ביתר שאת. במסגרת ניסיונות שרי האוצר והשיכון להביא לפתרון יסודי לבעיה הבוערת בישראל, נראה כי גם בעיות המגזר זכו לחשיבה יסודית, שעשויה להביא לבשורה של ממש.
על רקע הצגת הצעת המחליטים הכוללת שורה של צעדים בדרך לפתרון, העניק שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ראיון ארוך לאבי מימרן ב'מהדורה המרכזית', בה פרס את התכניות, ושטח את משנתו.
"אנחנו במשרד הבינוי והשיכון קיימנו בשנה האחרונה הערכת מצב כוללת בקשר לצרכי הדיור. מתוך מיליון דירות שנצטרך בעשורים הקרובים, כמאתיים אלף נדרשות עבור הציבור החרדי. המשמעות: למעלה מעשרת אלפים דירות בזמן הקרוב. אנחנו צריכים להירתם לעניין, עשינו פעולה משותפת עם המכון החרדי למחקרי מדיניות".
עוד באתר:
כאן עבר השר להציג את המתווה המתגבש, הכולל ציפוף, הקמת שכונות חרדיות בערים הטרוגניות, ושכונות צמודות דופן לערים חרדיות. "אם נצטרך, נבחן גם את הצורך בהקמת ערים חדשות. אני מאמין שזו יריית פתיחה. אני מחויב לכל אזרחי ישראל, חרדים, חילונים, ערבים ודתיים כאחד. בעיני כולם שווים, וצריך לדאוג, בטח כשמדובר בצורך בסיסי כדיור. הציבור החרדי הולך וגדל וצריכים לדאוג שלציבור הזה יהיו תנאים הולמים. אנחנו בשיתוף פעולה מעולה, לראיה הקשר השוטף עם כל השרים וראשי הערים החרדים".
על השאלה שתמיד חוזרת על עצמה, האם הציבור מעוניין בשכונות נפרדות, מעורבות או בכלל בערים נפרדות, הציג גלנט מחקר עומק שנערך ע"י המשרד וע"י המכון החרדי, ולפיו אנשים כל אוכלוסיה מעדיפה לחיות בקהילה משלה. גם החילונים, גם החרדים וגם הדתיים, אך יחד עם זה רוצים להיפגש זה עם זה בסופרמרקט, גן או בית כנסת. האוכלוסיות אוהבות להתערבב אלה באלה, אך במרחק מה מביתם".
למרות הקשיים המשפטיים בהוצאת מכרזים המיועדים לאוכלוסיה ספציפית, גלנט היה מעדיף שזה יקרה, על ידי תיעדוף והתאמה של המכרזים: "אנחנו עשינו עבודה מקצועית, יחד עם זה הסמכויות החוקתיות בידי היועצים המשפטיים ובית המשפט. אם נצטרך נעשה התאמות. זה יתכן כאשר אתה מסמן לציבור החרדי דרך גובה הבניינים, בתי כנסת, גנים וכדומה".
גלנט הדגיש: "המילה חרדים – אני לא יודע אם היא אפשרית מבחינה חוקית, אנחנו לא נמנע ממישהו לגור איפה שיחפוץ, כל אדם בישראל יכול לגור היכן שהוא רוצה, אבל אנחנו רוצים ליצור תיעדוף". הוא שיבח את עיריית בית שמש והעומד בראשה, והציג אותם כדוגמה לשיתוף פעולה פורה: "אנחנו בונים כעת 3000 יחידות דיור לחילונים ו- 3000 לחרדים, בשכונות מתפתחות, עם דחיפה של כל הגורמים לכיוון הזה".
בניגוד לסקפטיות שבניית העיר כסיף נתקלת בה בציבור החרדי, מבקש גלנט לבחון את הדברים שוב, בסבלנות, ועם ראיה ארוכת טווח: "ביקרנו רבות במקום, עברנו על התכניות, שהם לוקחות בחשבון גם תעסוקה, נגישות ותחבורה. אני חושב שמה שנראה כמו פתרון רחוק – בעוד עשור הוא יכול להיות מאד רלוונטי. הנה חריש, יועדה להיות עיר חרדית, כשהתחלנו לקדם הבאנו תנופה גדולה, למצב שנכניס כל שנה עשרת אלפים איש החל מהשנה. סדר גודל של 100,000 דירות בעשור. נראה לי שאם זה היה במקור חרדי – היו קופצים על האפשרות. אני מציע שנהיה סובלניים ופתוחים לרעיונות".
בראיון שוחח עוד גלנט על תנופת הבניה, על האינטרסנטים שמנסים ליצור מצג לפיו שוק הדיור תקוע, ליחסיו עם יו"ר מפלגתו כחלון ("לא ראיתי עיתונאי שהציג אסמכתא. הכל הבל ורעות רוח של אנשים שמעדיפים לקדם את ענייניהם על פני טובת המדינה"), ולהתרשמותו משר הביטחון ליברמן ("הוא לומד ברצינות, ומבין היטב כתוצאה מניסיונו ארוך השנים בועדת חוץ וביטחון. הוא אדם שלוקח ברצינות את העבודה").
האזינו לראיון המלא:
