הטלפון השנתי של ראש הישיבה לכתב העיתון • טור פרידה

מאז ילדותו, גדל איש התקשורת בצלאל קאהן בצלה הגדול של משפחת חדש • בטור מרגש הוא מעלה זכרונות מתוקים מימי הישיבה, מתמוגג על דברי המוסר, וגם חושף סיפור אישי: כשראש הישיבה היה מתקשר אליו בדחילו ורחימו ככתב 'יתד נאמן'

בצלאל קאהן

כ"ח בתמוז תשע"ו, 03/08/16 11:17

א+

א-

בצלאל קאהן הגרמ"מ חדש

את משפחת חדש אני מכיר מאז ילדותי.

סמוך לבית הוריי בשכונת גאולה, התגורר מרן המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל. ביתו היה בבניין הישיבה, ברחוב הישיבה.

הישיבה – הלא היא ה-ישיבה, בהא הידיעה, ישיבת חברון.

לא אשכח את הלווית הענק של המשגיח, כמדומני בשנת תשמ"ט, שיצאה מהיכל ישיבת חברון בשכונת גאולה. וכשבגרתי ולמדתי בישיבות, זכור אזכור את המשגיחים שהיו מביאים דברי מוסר ממרן המשגיח רבי מאיר חדש זצ"ל, ואני התעצבתי בלבי, על שלא זכיתי להכיר מקרוב.

חלפו הימים והשנים, וככתב בעיתון "יתד נאמן", היה לי במשך שנים ארוכות קשר חד-שנתי עם בנו של המשגיח, הלא הוא ראש ישיבת "אור אלחנן", הגאון רבי משה מרדכי חדש זצ"ל, שהסתלק היום לבית עולמו.

אחת לשנה, בימים שקדמו לתאריך כ"ט בטבת, היה מתקשר אליי ראש הישיבה, כדי לבקש לפרסם בעיתון ידיעה אודות עצרות הזיכרון וההתעוררות שיתקיימו בהיכל ישיבות "אור אלחנן", "עטרת ישראל" ו"כנסת מאיר" בראשון לציון, לעילוי נשמת אביו, מרן המשגיח זצ"ל.

וכך, בלי לבקש מעוזרים או ממזכירים, בדחילו ורחימו היה ראש ישיבת "אור אלחנן" בעצמו מתקשר, שואל בזהירות האם אפשר לשוחח ברגע זה, והיה מקריא לי את רשימת המספידים ומקומות עצרות הזיכרון, לכתבה שהיתה מתפרסמת למחרת בעיתון.

דמות הענקים שלו תחסר לאלפי תלמידיו.

ת.נ.צ.ב.ה.