צום תשעה באב. היום לפני 1948 שנים עלו הלהבות מעל החומות וחרב בית ה', יום מר בו אנו מתאבלים ומבכים את חורבנו של בית ה'.
רגע לפני שנכנס יום האבל על חורבן בית המקדש, יום המוגדר קשה לעם היהודי, נכנסנו לביתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן רבי שלום כהן שליט"א וראש ישיבת 'פורת יוסף', בכדי לנסות ולהבין ממנו מבנו כיצד מקבל הרב את יום החורבן, ומה יש בפיו כמסר לעם היהודי.
בנו של חכם שלום, הרב שמעון הכהן סיפר לנו מעט מהנהגותיו של אביו בערב תשעה באב, עם כניסתו של הצום ניתן לראות את ארשת פניו הנפולות והצער הרב אוחז בו עוד בדרכו לבניין הישיבה שם יתפלל עם תלמידיו את תפילות היום.
עוד באתר:
בערב תשעה באב עולה מרן שליט"א לתיבה לשמש שליח ציבור, כיוון שביום זה הוא מציין את פטירת אימו ע"ה, וכיוון שבבוקר הוא ניגש לברכת כהנים אזי משתדל הרב לעלות לתיבה רק בערב תשעה באב.
לאחר התפילה מתיישב הרב על הקרקע, ומתחיל באמירת הקינות בכבודו ובעצמו למרות גילו וכוחו הדל, כאשר מגיע הרב לקינה בה מכריזים על מספר שנות חורבן בית המקדש פורץ חכם שלום הכהן בבכי גדול, כאשר במשך מספר דקות מוריד הרב את ראשו ובוכה עד שלא ניתן לשמוע את הקינה כי אם את בכיו בלבד, ולאחר סיום הכינות נשא מרן שליט"א מעט מדברותיו על ט' באב וחורבן הבית.
בשיחה בלעדית ל- 'קול חי' זכינו לשמוע מעט מדבריו לתלמידי הישיבות ובני התורה ששומעים את שיחתו על חורבן הבית בערב תשעה באב "בימים אלו שאנו מתאבלים על חורבן הבית, עלינו להתאבל ולהצטער הרבה על גלות השכינה, ומי שקורא בימים אלו את הזוהר על החוק לישראל הרי זה משבר את הלב, עד כמה הקב"ה מצטער כשנחרב הבית, וכמה הוא מצטער בצערם של ישראל".
"כאשר אדם מתבונן בזה, הוא מתעורר ומרגיש את גודל החורבן, אי אפשר שלא לבכות שקוראים את זה, רואים כמה קשה היא גלות השכינה, ועלינו לפעול בכל עוז לתיקון המעשים שהביאו לחורבן הבית, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל שבית שני חרב על שנאת חינם, וכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו זאת אומרת שעדיין השנאת חינם מצויה בתוכנו".
"על כן כמה שאדם מרבה אהבת ישראל, אהבת חינם, כגון בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, כך האדם מקרב את הגאולה ומשתתף בצער השכינה ואז בע"ה כל המתאבל על ירושלים זוכה לראות בשמחתה".
עניין נוסף שחידד מרן חכם שלום לבחורי הישיבה הוא על עמל התורה בנוסף לבין אדם לחבירו וכך אמר "כתוב בגמרא ע"כ שלא בירכו בתורה תחילה, והכוונה היא שחסר בעמל התורה, וככל שאדם עמל בתורה לשם עמל התורה ולשם שמים ולא רק לשם לימוד ההלכה, כך האדם יותר מתחבר עם הקב"ה ובזה אנחנו מקרבים את הגאולה".
