שר האוצר והכלכלה, משה כחלון ושר הבריאות יעקב ליצמן, חתמו היום על תיקון צו הגנת הצרכן, אשר קובע הגבלות על יבוא מוצרים תחת השם קטשופ. הצו במתכונתו טרם התיקון, קבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ, אשר היוו חסם יבוא משמעותי המונע פתיחת השוק לתחרות הוגנת.
תיקון הצו נעשה במסגרת הצעדים שמבצע משרד הכלכלה בתחום הסרת החסמים ביבוא, בהמשך להמלצות הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים ביבוא בראשות מנכ"ל המשרד עמית לנג.
צו הגנת הצרכן טרם התיקון, כלל אימוץ סעיף ייחודי מתקן ישראלי (סעיף 202 מתוך תקן 524 – קטשופ), אשר קבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ, כגון דרישה למינימום 10 מעלות בריקס (מדד למדידת כמות המוצק בתוך הנוזל) שמקורן בעגבניות. דרישה זו אינה קיימת באיחוד האירופי או בארה"ב או בכל חקיקה או תקינה במדינות מפותחות אחרות והיוותה חסם יבוא משמעותי עבור מוצרי קטשופ אשר עומדים בתקינה בינלאומית, אך לא בדרישה הייחודית הקיימת בישראל.
עוד באתר:
מטרת התיקון לצו הגנת הצרכן הינה להסיר את החובה לעמוד בדרישות הייחודיות בעניין דרישת הסף ל- 10 מעלות בריקס מעגבניות, ודרישה ייחודית נוספת בעניין כמות מוצקים. דרישות אלו הינן ייחודיות לישראל ועל כן יש צורך בלבטל חיובן דרך הצו.
שוק הקטשופ בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה. 69% מהשוק נשלט על ידי חברת אסם, 27% על ידי חברת היינץ, 1% שופרסל ו- 3% אחרים. הציפייה של מקבלי ההחלטות כי תיקון הצו יגביר את התחרות בשוק ויביא להגדלת הנתח של החברות האחרות ואף יכניס חברות חדשות לשוק. היקף שוק הקטשופ עומד היום על כ- 220 מיליון ש"ח בשנה.
