שיר קליט וקצבי ששודר בטלוויזית הרשות הפלסטינית פעמיים מתפאר בכך שהפלסטינים "לא מפחדים מהאויב [ישראל];" בכך שהם "קוץ בגרון של הציונות" ושהם "נתנו [לישראלים] לטעום את טעם הצער." השיר מגדיר את "הפלסטינים" בתור תושבי ערי הגדה ועזה, וגם כתושבי ערים במדינת ישראל. בזמן שהזמר מציין את שמות הערים השונות, תושבים פלסטינים, בהם מבוגרים וילדים, מגיבים בהנפת אגרוף וקוראים: "אנחנו!".
בעת שהזמר שר את המילים "במקום [אסיר] אחד – הנה עשרה," הוא מצביע על ילד צעיר המוחזק בידיו, והמסר הוא ככל הנראה: הנה האסיר ה-"אחד" שיוחלף בעתיד בעשרה אחרים.
הנה קטע נבחר ממילות השיר:
עוד באתר:
זמר: "אנחנו לא מפחדים מהאויב – קוץ בגרון של הציונות!
פלסטינים – אנחנו! אנחנו!
אנשי ירושלים – אנחנו! אנחנו!
אנשי ג'נין – אנחנו! אנחנו! …
אנשי עזה…
אנשי יפו – אנחנו! אנחנו!
אנשי חיפה – אנחנו! אנחנו!
אנשי לוד – אנחנו! אנחנו!
אנשי רמלה
אנשי עכו – אנחנו! אנחנו!
אנשי נצרת – אנחנו! אנחנו! …
אנו נשבעים בשם האסירים
במקום [אסיר] אחד, הנה עשרה
נתנו להם [לישראלים] לטעום את טעם הצער
נתנו להם לטעום את טעם הצער – קוץ בגרון של הציונות!"
