לבני האדם יש בחירה חופשית אך אחד הדברים שהם אינם יכולים לבחור זה את השכנים שלהם. המצב ההפוך מהמשפט הזה זו המציאות שעדיין קיימת בישובים מסוימים ברחבי הארץ שבהם השכנים דווקא כן בוחרים מי יגור לידם באמצעות קבוצת בדיקה מאיימת לעיתים המכונה בשם "ועדת קבלה" ותפקידה להחליט מי יזכה לגור בישוב ומי יאלץ להסתפק בפתח-תקווה (או בכל עיר אחרת כמובן, אבל יש משום מה די הרבה אנשים שחושבים שפתח-תקווה זו עיר שמקבלת כל אחד רק כדי שיהיו יותר אנשים ברחוב הראשי אחרי שמונה בערב).
ואם אתם שואלים מה פתאום אני כותב לכם אחרי כמה שבועות שלא נפגשנו ורגע לפני הימים הנוראים על שכנים וועדות קבלה – כשנכון לעכשיו אין לי כוונה לעבור דירה אפילו שתכף מתחילה בחוץ עונת מעבר- אז התשובה לשאלתכם קוראים יקרים היא זו: בכל שנה לקראת הימים הנוראים אנחנו נזכרים בבחירות שלנו בשנה שחלפה ומחליטים החלטות חדשות לקראת השנה החדשה ונזכרים שיש דברים שאין לנו השפעה עליהם וגם שאנחנו די מוגבלים ביכולותינו כבני אדם.
עוד באתר:
וכשמבינים את העובדה שאדם הוא יצור אנושי לא כל-יכול ושיש מסביבו אנשים שלא בחר בקרבתם שבכל זאת קרובים אליו- אפשר להבין מזה עוד כמה דברים לפני שמתחילים לומר לדוד ה' אורי ולשמוע קול שופר בכל בוקר בשחרית כדי להזכיר לנו דברים ששכחנו במהלך השנה שמגיעה בקרוב לסופה ואולי בזכות זה לשפר את תחילתה ולהיות קצת יותר נחמדים אחד לשני, וגם לשכנים שאנחנו פחות אוהבים…
"שבת היא מלזעוק"
אחד הדברים המעצבנים ביותר אנשים דתיים שגרים בישוב מעורב זה שכנים שאינם מכבדים את העובדה שהדיירים בבית הסמוך או בדלת ממול הם אנשים מאמינים שומרי תורה, מצוות ושבת. וזה קצת לא צודק שהשכן שבתוך ביתו יכול לעשות מה שהוא רוצה פותח חלונות או יוצא לחצר עם מיני מערכת סטריאו המשדרת בקולי-קולות מוזיקה ללא הפסקה וכופה על השכנים "שירי-שבת" שהם לא מכירים והאמת שהם גם ממש לא מעוניינים שילדיהם יכירו. מסוג השירים שלא ניתן למצוא בזמירות שעל שולחן השבת ולמי שחיבר אותן לא קוראים ברוך חזק.
ואין ספק שתופעת הבולמוס לא קיימת רק ביום-כיפור או תשעה באב אלא גם בשבת רגילה כשהמשפחה הדתית נהנית מהחמין והשכן במרפסת ליד נהנה למלא להם את חלל הבית בריח מנגל שעלול לגרום גם לצמחוני להתפרץ לבית-השכן ללא הזמנה ולשכוח את כל עקרונותיו בתמורה לסטייק בפיתה.
אז כמובן שמצבים קיצונים כאלה בד"כ לא מתרחשים במציאות כל שבוע, וגם אם יש שכנים לא מתחשבים שמעבירים לדירות הסמוכות צלילים משחיתי-נפש ועשן מנגלים יש פתרונות בצורת שליטה עצמית שמונעת האזנה למה ששומעים מכורח המציאות אך מסוגלים בהחלט לא להקשיב ויש מספיק חברות מתוחכמות בימינו שהמציאו תריס בפני הפורענות שעמיד גם בפני ריח המנגל העצמתי ביותר.
אבל תחשבו רגע על המונח "כל ישראל חברים" שלא בטוח במאה אחוז שכולם מרגישים כך היום באותה מידה מאז שאבותינו צעדו במדבר ארבעים שנה- ותבינו שכל מה שקורה במרחב הציבורי, ובמיוחד בשבת, משפיע על כולם, ומעצבן הרבה אנשים שלא מבינים מה קשה ליהודים לעצור הכל ליום אחד בלבד ובעיקר להבין שגם בלי חוקים בכנסת מותר לכולם לכבד אחד את השני ולא רק בשבת
"על חטא לשכן"
מכירים את הבדיחה היהודית שחוזרת בכל שנה לפני הימים הנוראים על האנשים שבוידוי המתחיל במילים "על חטא" מכים על הלב של המתפלל השכן במקום על לבם? אז אל תעשו את זה!
