ההורים והתלמידות בבית-הספר "ותתפלל חנה" שבשכונת נוה-אחיעזר נאבקים בגלל חשש לחריגה בקרינה מכביש גהה הסמוך, בעקבות העלאת מחת קו "חוצה גוש דן" בקטעי כביש אלו ע"י חב' החשמל מ-161 קילו ווט ל-400 קילו ווט.
עיריית בני ברק פנתה לפני כשלושת רבעי שנה לביהמ"ש העליון (בג"צ 8401/15) בבקשה למתן צו לביטול העלאת מתח "קו חוצה גוש דן" שבכביש גהה ע"י חברת החשמל, מ-161 קילו וולט ל-400 קילו וולט, שניתנה לחברה ע"י שר האוצר, בהמלצת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בלא סמכות ובלא זימון העירייה לשמיעת עמדתה בישיבת המועצה.
בחומר שהוגש במסגרת העתירה הובהר, כי לפני כתשע שנים הקימה חב' החשמל שני קווי מתח עליון – 161 קילו וולט, במקומם של שני קווי 161 קילו וולט קיימים, לאורך קטעים בכביש גהה, מתוך הסבר של החברה שבגלל היות קווים אלו בני עשרות שנים נפגע מצבם המיכני וגם לנוכח תכניות פיתוח עתידיות של כביש "גהה", המחייבות את הסדרת התשתיות לאורכו.
עוד באתר:
עיריית בני ברק התנגדה למתן הרשאה למעבר הקו המתוכנן בתחומה, בשל חשש מקרינה בלתי מייננת שיש בה סכנה, ובעקבות זאת, הגישה חב' החשמל ערר כנגד עמדת העירייה לועדת ערר להרשאות, וזו סיכמה, בתוקף של החלטה, כי הקטע בתכנית שבין גשר גבעת-שמואל לאזור מחסני העירייה יהיה זמני ויפורק אם תיבנה מערת תשתיות והקו יוכנס למנהרה, ואם חב' מקורות תעתיק את צינור המוביל הארצי מאי התנועה לצידו המערבי של הכביש, תעתיק חב' החשמל את קו המתח העליון למרכז הכביש, בתיאום עם חב' "נתיבי ישראל" – החברה הלאומית בדרכים. כמו"כ סוכם שהמתח המירבי בקו לא יעלה על 161 קילו וולט.
לפני כשנתיים ומחצה פנתה חב' החשמל לראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד הממשלתי להגנת הסביבה בבקשה להיתר להפעלה זמנית של קו המתח, במקום 161 קילו וולט ל-400 קילו וולט, מהנימוק שיש בכך צורך להעברה של האנרגיה המרוכזת בדרום הארץ לצרכי הצריכה במרכז הארץ ובצפונה. לאחר שחלפו שבועיים בלבד, מהגשת הבקשה ע"י חב' החשמל, ניתן לה היתר ע"י המשרד להגנת הסביבה, בתוקף עד ל-1,7,18, תוך ציון בהיתר שיש להרחיק תוואי רשת מתוכננת, ממבנים מאוכלסים, או מתוכננים, ככל שניתן במסגרת האילוצים.
בפגישה נוספת בין נציגי העירייה לבין נציגי חב' החשמל, חזרו אנשי העירייה על התנגדותם להרשאה לקו המבוקש, נקטה חב' החשמל ב"תרגיל משפטי" בשימוש בסעיף 266 (ה) לחוק התכנון והבניה, כי אם שר האוצר נוכח במקרים חריגים, וכי קיים מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים זמניים ולביצועם יש צורך באישור תכנית או קיומו של ההיתר, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, למתן פטור מהיתר לתכנית עבודה או לשימוש הנדרשים לביצוע המיזם. ברם, מבדיקת הנושא הוברר שאין מדובר במיזם, אלא בשינוי תפעולי מוצע, כפי שהוזכר בבקשת חב' החשמל מהמועצה הארצית, ואשר לדחיפות ולחשיבות הלאומית, הרי שמתברר, כי בקשת ההיתר של חב' החשמל מהמשרד להגנת הסביבה הוגשה בשנת 2013, ואילו פניית חב' החשמל למועצה הארצית לתכנון ולבניה הוגשה רק כעבור שנתיים, עובדה המוכיחה שאין בנושא כל דחיפות, ובוודאי לא דחיפות ברמה לאומית.
נקודה חמורה נוספת, עולה מפניית העירייה לבג"צ, שבניגוד להוראות סעיף 266 (ה') לחוק התכנון והבניה לא זומן ראש העיר, שבתחומה של העירייה שהוא עומד בראשה להשמיע את טענותיו למועצה הארצית, ומכך גם ישנו חשש שהחלטתה של המועצה הארצית נתקבלה, מבלי שנפרשה בפני העירייה היריעה העובדתית-תכנונית-משפטית למלוא רוחבה ומבלי שנתאפשר לה לגבש, כנדרש, את התשתית העובדתית הנדרשת לקבלת ההחלטה. מאידך גיסא, המועצה הארצית קיבלה את החלטתה בהעדר ראש העיר והשמעת עמדת העירייה ובסתירה חזיתית להחלטת ועדת הערר להרשאות שנתנה תוקף להסכמה, שהמתח המירבי בקו לא יעלה על 161 קילו וואלט. בנוסף לכך, מתברר גם שתוקף ההיתר של המשרד להגנת הסביבה ניתן לארבע שנים, ואילו הצו להעלאת המתח ניתן לחמש שנים, כך שגם מתברר חוסר הסבירות בהחלטה, מה גם שבדיון במועצה הארצית אין התחייבות כתובה מצד חב' החשמל להטמנת הקו במנהרת התשתיות המתוכננת במקום.
המצב המשפטי הוא ששופט ביהמ"ש העליון, סלים ג'ובראן לא נענה לבקשת נציגי העירייה להוציא צו ביניים לעיכוב ביצוע עבודות חב' החשמל, והדיון בביהמ"ש העליון נקבע לעוד כחודשיים. העירייה גם פנתה למשרד הממשלתי להגנת הסביבה, הטוען שאין יסוד לטענות על חריגה בקרינה, לבצע בדיקות קרינה בשיתוף עם העירייה.
