ביהמ"ש קבע: 'אופטיקה הלפרין' לא הטעתה צרכנים

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגישה "אופטיקה הלפרין", וביטל קנס של כ-400 אלף שקל שהוטל עליה על ידי הרשות להגנת הצרכן בגין הטעיה לכאורה של צרכנים במסגרת קמפיין פרסומי

קול חי - אמס

ח' באלול תשע"ו, 11/09/16 07:18

א+

א-

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגישה "אופטיקה הלפרין", וביטל קנס של כ-400 אלף שקל שהוטל עליה על ידי הרשות להגנת הצרכן בגין הטעיה לכאורה של צרכנים במסגרת קמפיין פרסומי.

ראשית הפרשה בכניסתו לתוקף של תיקון 39 לחוק הגנת הצרכן בינואר 2015. הוא כלל שורה של חידושים במנגנון האכיפה המנהלית נגד עסקים, בהם הסמכת הרשות להגנת הצרכן להטיל קנסות משמעותיים על עסקים שבמעשיהם עלולים להטעות את הציבור. כמה ימים לאחר מכן פתחה "אופטיקה הלפרין" בקמפיין שכלל מודעות שלטענת הרשות כללו תוכן מטעה.

המודעות בישרו באותיות ענק על מבצע "כל משקפי הראייה 50 שקל". אלא שאותיות הקטנות הייתה הבהרה שלפיה המבצע חל רק לגבי מסגרות שמחירן הרגיל הוא עד 800 שקל ומותנה ברכישת עדשות. לפיכך הטילה הרשות עיצום כספי על החברה, בהתאם להוראות התיקון החדש. הקנס עמד תחילה על כ-800 אלף שקל, אך בהמשך, לאחר דין ודברים, הופחת לכמחצית.

בשנה שעברה הגישה רשת האופטיקה ערעור לבית משפט השלום בירושלים, וטענה בין השאר שלא מדובר בהטעיה, שכן ההבהרות נכתבו באופן בולט.

מנגד טענה הרשות להגנת הצרכן שהסייגים שמופיעים בהמשך המודעה נוגדים את האמירה המרכזית. כלומר, המחיר הנזכר התייחס רק לסוג מצומצם של מסגרות ולא לכל המשקפיים כפי שנכתב בכיתוב הבולט והגדול. כך שלמעשה, המחיר הסופי שבו ניתן היה לרכוש את אותם משקפי ראייה עולה במאות אחוזים על המחיר המוצהר.

אלא שהשופט אלעזר נחלון ציין שכדי ליצור הטעיה נדרש פער בין המסר העולה מן המודעות לבין המציאות, וקבע שבמקרה הנוכחי לא קיים הפער. לדבריו גם לאחר קריאת המודעות, הצרכנים אינם יודעים מהו המחיר שידרשו לשלם עבור זוג המשקפיים בסניפי הרשת, ולכן "אין מקום לקבוע כי המודעות יוצרות הטעיה ביחס למחיר".

נקבע שבד בבד עם האמירה המרכזית ובסמוך לה כללו המודעות אמירות והבהרות נוספות המסייגות אותה. "אמירות אלה פורסמו אמנם באותיות קטנות יותר מן האמירה המרכזית, אולם לא קטנות באופן אבסולוטי, והן אף הובלטו והודגשו, במרבית המודעות גם באמצעות חילופי צבעים", נכתב בפסק הדין.

בנוסף מתח השופט נחלון ביקורת על שיקול דעתה של הרשות להגנת הצרכן וקבע שמאחר שמדובר במקרה גבולי, היה מקום להימנע מהטלת העיצום. הוא פסק כי על הרשות היה לקחת בחשבון את העובדה שמדובר במנגנון אכיפה חדש עם השלכות כספיות לא מבוטלות, וכי מועד הפרסומים היה סמוך לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 39 – ועוד לפני שפורסמו ההנחיות והנהלים מצד הממונה.

משכך נקבע כי הרשות להגנת הצרכן תישא בהוצאות החברה בסך 1,000 שקל ובשכר טרחת עורך דינה בסך של 20 אלף שקל. סכומים נמוכים אלה נפסקו בהתחשב בקביעת השופט כי אופטיקה הלפרין יכלה לנסח את האמירה המרכזית שבפרסום באופן מדויק יותר, ולהימנע מראש מן ההליך.