שלום כיתה א'
הכניסה לכיתה א' היא אירוע משמעותי עבור הילד: הוא מחליף את גן המשחקים במסגרת לימודית ונדרש להפוך לבוגר ואחראי יותר. כך תסייעו לו לבצע את המעבר עם כמה שפחות חששות
יעל עמית, פסיכולוגית התפתחותית, מאוחדת
המעבר מגן הילדים לבית הספר הוא ציון דרך משמעותי, הן עבור הילד והן עבור הוריו. הילד הצעיר עובר ממסגרת שבה הוא “רק משחק”, למסגרת לימודית, שבה מצופה ממנו להפוך לבוגר ולהתמודד עם דרישות המערכת.
עוד באתר:
בדומה ל”טקסי מעבר” אחרים, הכניסה לכיתה א’ מתרחשת במועד מוגדר והילד עובר את התהליך יחד עם קבוצת הגיל שלו. התינוק הופך לפעוט בקצב שלו, אבל ילד הגן הופך לתלמיד בית ספר בתחילת שנת הלימודים שבה הוא עולה לכיתה א’, יחד עם כל שכבת בני גילו. אמנם בשנים האחרונות מקובל במרבית גני החובה להכין את הילדים לכיתה א’, אך עדיין המסגרת שונה, הדרישות תובעניות יותר וההתרגשות עם הכניסה לבית הספר רבה.
הנה כמה טיפים להתחלה חלקה יותר, שכדאי להתחיל לאמץ כבר משלהי החופש הגדול:
הכרות מוקדמת: רצוי שהילדים יגיעו ביום הראשון לגן או ללימודים למקום מוכר יחסית. כדאי לפגוש את המורה או הגננת לפני תחילת שנת הלימודים, לבקר יחד בחופש ולראות את בית הספר מבפנים, למצוא יחד את הכיתה והשירותים. רצוי שהילד גם יכיר את גם את הדרך לבית הספר, את המקום בו מורידים אותו מן ההסעה או פוגשים אותו בסוף היום. ככל שהמקום מוכר יותר, כך הוא נתפס פחות מפחיד או מאיים, ומקל על ההסתגלות.
חוזרים לשגרת יום מסודרת: בימים האחרונים של החופש הגדול מומלץ לחזור בהדרגה לשגרה: ללכת לישון בשעה סבירה ולקום בבוקר בשעה מוקדמת יחסית, ובכך להרגיל את השעון הפנימי להתנהלות היומיומית הצפויה, ליזום התארגנות מראש בערב שלפני, הכוללת הכנת בגדים, נעליים ותיק.
נמנעים משינויים או ממעברים נוספים: בתקופה האחרונה של החופש מומלץ להימנע משינויים יזומים, כמו חזרה מחו”ל או מעבר דירה. המעבר לא קל לילד ורצוי להימנע מלהכביד עליו בשינויים נוספים, ככל הניתן. כדאי לדאוג שבכיתה החדשה יהיו מספר ילדים שהילד מכיר, על מנת שהסביבה האנושית החדשה לא תהיה זרה לחלוטין ולשם כך מומלץ ליזום מפגשים חברתיים בימים האחרונים של החופש.
מחזקים עצמאות ואחריות אישית: התחלה חדשה היא הזדמנות לרענן חוקים וסדרים ישנים, שנשכחו במהלך חופשת הקיץ, המעודדים עצמאות ולקיחת אחריות של הילד בתחומים מוגדרים. למשל: כדאי להעביר אליו את האחריות לסידור בגדים ונעליים, צחצוח שיניים, סידור המיטה ואפילו כיוון שעון מעורר.
נמנעים מהשוואות: אל תערכו השוואות עם האחים הגדולים או עם ילדים אחרים, כי זה גורם ללחץ מיותר לילד ואף להורים. השוואה שכזו איננה רלוונטית, כי לכל ילד קצב ההסתגלות האישי והייחודי שלו.
יוצרים קשר עם המורה: מומלץ להיות בקשר עם המחנכת בתקופת ההסתגלות הראשונה. שיחות עם המורה יש לערוך לא בנוכחות הילד, אלא בטלפון בשעות שנועדו לכך. נסו לא לשתף את הילד בכך או להפגין דאגה בפניו.
משוחחים ומסכמים: כחלק מן ההכנות למעבר החדש, כדאי לערוך מסיבת “סיום החופש” עם משפחה או חברים, לצאת יחד לבילוי משפחתי, או פשוט לשוחח עם הילד על החופש שהיה ועל שנת הלימודים שמתחילה.
משתפים: כדאי לשתף ולספר לילד “מה היה כשאני הייתי ילד בגילך והלכתי לגן או לבית הספר”. הילדים אוהבים לשמוע סיפורים על הילדות של הוריהם, זה מרתק אותם, ויוצר קירבה, אינטימיות, תחושת שותפות ואוזן קשבת.
מביעים אמון בילד: מסרים מילוליים ובלתי מילוליים של ההורים מסייעים לילד בהתמודדות עם המסגרת החדשה ובחינוך לעצמאות. האמינו בילד שלכם, תנו לו לדעת שזו חוויה חיובית, שבאמצעותה הוא יצמח ויצא לקראת עצמאות. האמינו שהילד אכן בשל לשינוי מבחינה רגשית, חברתית, קוגניטיבית ומוטורית, וגרמו לו להרגיש שאתם מאמינים בכך.
מביעים ביטחון ואמון במקום החדש: אל תשדרו לילד שלכם מתח וספקות לגבי המקום החדש. גם לא תציינו זאת במפורש, הילדים קולטים היטב את תחושות הוריהם, ומפרשים זאת כמסר שהמקום והאנשים החדשים אינם בטוחים ואמינים ולא ניתן לסמוך עליהם. הדבר עלול להגביר אצלם את החרדה מן השינוי, עד למצבים קיצוניים שבהם הילד מסרב ללכת לגן או לבית הספר.
נזהרים גם במסרים מרגיעים: חשוב להציג בפני הילד את המציאות החדשה, לומר לילד את האמת (לא חייבים לומר הכל…) ולא ליפות את המציאות על מנת להרגיעו. לא כדאי להגיד “אל תדאג הכל יהיה אותו הדבר” כי זה ממש לא נכון ועלול ליצור אצל הילד חוסר אמון בכם. הדרישות בבי”ס שונות מאלה בגן, נדרשים יותר משמעת ומאמץ והמסגרת שונה לגמרי.
תמיכה במקום חקירה: בימים הראשונים ההורים המודאגים רוצים לדעת כמה שיותר איך היה לילד, ובמקרים רבים לילד לא מתחשק לספר דבר. נסו להמנע משאלות חקרניות מסוג “מה היה בגן או בבי”ס?” . במקום זאת ניתן פשוט להקשיב לו, להכיל את תחושותיו ורגשותיו של הילד, להיות פנוי אליו, לתמוך ולעודד כשצריך. אפשר פשוט לאהוב ולחבק.
הגוזל פורח מהקן. וזה בסדר גמור
הורים רבים מזדהים עם הילד וחווים את הצלחותיו וכישלונותיו כאילו היו שלהם. בכך הם עלולים להעמיס עליו מטען ציפיות כבד. בנוסף, הם חווים סוג של עצב על כך שהתינוק שלהם גדל, הפך לילד ובקרוב יהפוך למתבגר שבסופו של דבר יפרוש כנפיים ויעוף מהקן.
עצם המודעות למורכבות התהליך ולקשיים שעלולים להופיע, יכולה לאפשר להורים לעזור לילדם. כשהילד חרד, חשוב לדעת לקבל את הקושי כשלב חולף ולתמוך בו. בנוסף, ציפיות ההורים צריכות להיות מותאמות ליכולותיו של הילד. זיכרו כי זהו שלב מעבר וקשיי ההסתגלות הם חלק טבעי ממנו.
מאוחדת מזמינה אתכם, מסיימי גן חובה והוריהם, לסדנת הכנה לכתה א’. הסדנה עוסקת במגוון נושאים כגון: ארגון הציוד האישי וקבלת אחריות עליו, הכנה לקריאה, הכנה לכתיבת אותיות ומלים, התמודדות עם הוראות מורכבות, התמודדות עם שפה ברמה של כיתה א’, השתתפות פעילה במשחקים ובפעילויות המתאימים להפסקות, התארגנות להכנת שיעורי בית ועוד.
הסדנה בת עשרה מפגשים שבועיים, בעלות של 232 ₪ לחברי מאוחדת או 600 ₪ למי שאינם חברי מאוחדת.
