תקופה ממושכת של צמיחה כלכלית איטית הובילה לשיעור אבטלה גבוה באופן קבוע ולקיפאון בהכנסה הממוצעת של אזרחים ברשות הפלסטינית, כך קובע הדו"ח החדש של הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית. "המשק הפלסטיני לא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו באופן מלא ללא הסדר שלום, אך ניתן לנקוט בצעדים משמעותיים כדי למנוע הידרדרות נוספת," אומרים בבנק העולמי.
הדו"ח הכלכלי של הבנק העולמי יוצג לוועדת הקישור אד-הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית, מפגש המדינות התורמות לפיתוח הרשות הפלסטינית, ב-19.9.16 בניו יורק.
"התחזית בנושא הכלכלה הפלסטינית מדאיגה ובעלת השלכות חמורות על ההכנסות, ההזדמנויות והרווחה של תושבי הרשות הפלסטינית. לא רק שהשלכות אלה ישפיעו על יכולתה של הרשות הפלסטינית לספק שירותים לכל אזרחיה, הם עלולים אף להוביל לבעיות כלכליות רחבות יותר ולאי-יציבות", אומרת מרינה ווס, אשר לאחרונה התמנתה כמנהלת האזורית של הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי.
עוד באתר:
הדו"ח מציין כי בעשור האחרון הובילו מאמצי הייצוב הפיסקלי של הרש"פ להורדת הגירעון ב-15% מהתמ"ג – הישג ראוי לציון, שרק לעיתים נדירות נראה במקומות אחרים בעולם. אף על פי כן, המצב הפיננסי של הרש"פ נותר שברירי, כאשר הירידה בתמיכה התקציבית הובילה לפער מימון צפוי של כ-600 מיליון דולר בשנת 2016.
הו"ח קובע כי מאמצי הרש"פ אינם מספיקים כדי לסגור את הפער לגמרי, ביחוד מאחר והאפשרויות לקבלת הלוואות מקומיות כבר כמעט מוצו עד תום. לכן, בטווח הקצר תמיכת המדינות התורמות, בעיקר תמיכה תקציבית, הינה חיונית כדי להימנע ממשבר כלכלי שיוביל לבעיות רחבות יותר. ממשלת ישראל יכולה לתרום תרומה חשובה על ידי בדיקה מחודשת של כמה תחומים הגורמים לרש"פ להפסדים במסגרת הסדרי שיתוף ההכנסות הקיימים, ובנוסף על ידי שחרור ספקטרום תדרים לחברות טלקום פלסטיניות, פעולה שתתורגם לדמי רישוי שישולמו לרש"פ.
הדו"ח מתייחס בהרחבה גם לנעשה ברצועת עזה וקובע כי הסיוע של המדינות התורמות ממשיך להיות המפתח לשיפור המצב ההומניטרי בעזה. מתוך 3.5 מיליארד דולר שהובטחו בועידת קהיר לשיקום עזה (2014–2017) חולקו עד עתה 46%, כלומר שסכום של 1.3 מיליארד דולר נמצא בפיגור בלוחות הזמנים של העברת הכספים ע"י המדינות התורמות. באופן מכריע, רק 16% מצרכי השיקום של עזה שהותוו בהערכה המפורטת שהוכנה לאחר "צוק איתן" בוצעו עד היום. הדו"ח מפציר במדינות התורמות לעמוד בהתחייבויותיהן ולתעדף את ההוצאות בהתאם להערכת הצרכים בעזה.
"למעלה מ-70,000 אנשים בעזה סובלים מעקירה פנימית ממושכת מבתיהם. רק 10.7% מתוך 11,000 יחידות הדיור שנהרסו לגמרי ב- 2014 נבנו מחדש עד היום, וכ-50% מהבתים שניזוקו במידה חלקית וחמורה עדיין זקוקים לשיקום. המצב בעזה מדאיג מאד והתנאים הדרושים לצמיחה כלכלית בת קיימה לאחר השיקום אינם מתקיימים", אומרת ווס.
הדו"ח משבח את מאמצי הרשות הפלסטינית בתחום הפיסקלי ואת ההחלטה הישראלית האחרונה להגדיל את מכסת הפועלים הפלסטינים בישראל. אולם הדו"ח קובע כי נדרשים צעדים אמיצים כדי להתמודד עם המשבר המיידי ולהעלות את הכלכלה ואת המימון הציבורי על פסים ברי קיימא, כפי שעולה מניתוח של כל המלצות הבנק העולמי המפרטות סדרי עדיפויות, כגון הפחתת ההגבלות על אזור C ורפורמות במגזר הציבורי ברש"פ.
לפי הדו"ח, ביכולתה של הרש"פ לבצע רפורמות ארוכות טווח ויסודיות יותר כדי להגדיל את גביית ההכנסות ולהקטין הוצאות, בדגש על הפיכת מערכות השכר והפנסיה של עובדי ממשלה להוגנות כלפי שאר הציבור. ניתן לעשות זאת בלי להוריד את איכות השירותים או לפגוע בחלשים ביותר. דרושות גם פעולות להגברת התחרות ויצירת מקומות עבודה. למרות התקדמות בשנים האחרונות, עדיין מדורגים השטחים הפלסטינים במקום ה-129 מתוך 189 מדינות בדו"ח הבנק העולמי "עושים עסקים 2016".
הד"ח קובע אף כי ביכולתה של ממשלת ישראל להקל את הלחץ של הקיפאון הכלכלי. ההגבלות הישראליות ממשיכות להיות החסם הראשי המונע תחרות כלכלית פלסטינית ודחפו את ההשקעה הפרטית לרמות מהנמוכות בעולם. בין ההגבלות מציין הדו"ח במיוחד את אלה המוטלות על אזור C, שהסרתם הייתה יכולה להגדיל את התמ"ג הפלסטיני ב- 35% ולהוביל לגידול דומה בתעסוקה. הפסדי התמ"ג בעזה מאז הסגר ב-2007 הם למעלה מ-50%.
