ועדת שרים לתיקוני חקיקה אישרה היום (15.9) את הצעותיו של שר האוצר, משה כחלון, שאושרו לפני כחודש בממשלה. ההצעות הן חלק מהתוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018. ההצעות מהוות חלק משמעותי מהמאבק אשר מוביל שר האוצר, משה כחלון, לצמצום הפערים בחברה, הפחתת יוקר המחייה ועידוד הצמיחה.
בין ההצעות שאושרו היום:
- מיסוי דירה שלישית – על פי ההצעה, יוטל מס שנתי על בעלי דירות מגורים אשר להם שלוש דירות ומעלה, בעד כל אחת מהדירות החל מהדירה השלישית. ההצעה צפויה לצנן את ביקוש המשקיעים לדירות ולהגדיל את ההיצע בשוק המשני, והיא חלק מאסטרטגיה כוללת של שר האוצר לטיפול בשוק הדיור. יודגש, כי זהו מיסוי המוטל על עליית ערכי המקרקעין ממתן את השפעות עליית המחירים של השנים האחרונות ואינו צפוי לפגוע בפעילות הכלכלית במשק. המיסוי יחושב כאחוז מהערך המקורב של הדירה, בהתבסס על אמדן סטטיסטי אזורי. הדירות החייבות במס יוגדרו כך בהתאם לבחירתו של בעל הדירות, וככל שלא בחר, יוגדרו על ידי רשות המיסים הדירות הזולות מבין נכסיו. נוסף על כך, ההחלטה צפויה להביא לגידול בהכנסות בהיקף של כ- 800 מיליון ₪.
- עידוד השקעות הון – ההצעה מבקשת להצמיח את תעשיית ההייטק בישראל על ידי קביעת שיעורי מס חדשים שימשכו חברות בינלאומיות וישראליות לפתח ולרשום את קניינן הרוחני בישראל. במצב הקיים, ככלל חברות רב-לאומיות אינן רושמות את קניינן הרוחני (כגון תכנות שפותחו על ידן, ופטנטים) בישראל בשל חוסר תחרותיות של שיעורי המס המשולמים בישראל ביחס לעולם. רישום הקניין הרוחני בישראל, יתרום לקידום וצמיחת התעשייה עתירת הידע וכן יביא להגדלת הכנסות המדינה ממיסים מתעשייה זו בטווח הארוך. לפי התכנית, חברות הייטק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ- 10 מיליארד ₪ יחוייבו במס חברות של 6% על ההכנסות המיוחסות לקניין הרוחני. חברות קטנות יותר, ייהנו משיעור מס של 12% (לעומת 25% מס החברות המלא).
עוד באתר:
כמו כן, מס המיוחס לדיבידנד שנמשך לחברת האם (ולא למחזיק מניות פרטי) הנובע מהקניין הרוחני ימוסה בשיעור של 4%. מס רווחי הון בעת הוצאת קניין רוחני מישראל לחברה קשורה יהיה זהה למס החברות (למעט במקרים של רכישת חברה ישראלית). שיעורי מס אלה יחולו רק על חברות שיפתחו את הקניין הרוחני בישראל או ירשמו בישראל את הקניין הרוחני שפותח בישראל בעבר וזאת כאמור במטרה למשוך חברות בינלאומיות לפתח ואף להקים מרכזי פיתוח עתירי ידע בישראל.
חברות שלא ירשמו בישראל את הקניין הרוחני, ימשיכו לשלם את שיעורי המס הקבועים אותם משלמות כלל החברות במשק. בנוסף, הוחלט על ביצוע שינויים במסגרת מסלול "מועדף מיוחד" במטרה להגביר את האטרקטיביות להשקעות של חברות בינלאומיות גדולות, שאינן בהכרח חברות מו"פ. זאת בין היתר על ידי הפחתת תנאי הסף, כגון מחזור המכירות של החברה, וכן הפחתת המס על הדיבידנד ל-5%. במקביל הוחלט על קביעת תנאים להבטחת התרומה המהותית של החברה המוטבת למשק הישראלי כתוצאה מכניסה למסלול.
- הקלה באופן הקמת עסקים קטנים בישראל – ההצעה מקדמת מספר צעדים להקלת הרגולציה בתחומים אלו:
א. הקלת רגולציה בתכנון ובניה, הכוללות מתן פטור מהצורך להוציא היתר לשימוש חורג מהיתר – במידה ושהשימוש תואם את התכנית וכן ביטול התניה של תשלום היטל השבחה לצורך מתן רישיון עסק.
ב. כבאות – עסקים המוגדרים ברמת סיכון נמוכה – כ-60%-70% מכלל העסקים טעוני הרישוי, יהיו פטורים מקבלת אישור מרשות הכבאות, בהתבסס על הצהרת בעל העסק על עמידה בדרישות. בנוסף, עסקים אלו לא ישלמו יותר אגרות לרשות הכבאות.
ג. אישורי משרדי הממשלה – מוצע לשנות את מבנה הרגולציה, כך שהמשרדים לא יעסקו יותר בבדיקות העסקים הפרטניות, אלא יהיו אלו שקובעים את המדיניות והדרישות. הבדיקות בשטח יבוצעו על ידי מכוני בקרה אשר ירכזו את הבדיקות הנדרשות על ידי כלל המשרדים, כך שהבדיקות בפועל יבוצעו על ידי גוף אחד ובלוחות זמנים מוגדרים.
- הקמת קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות – בהתאם לחוק, המדינה משלמת ארנונה בשיעור מופחת, כאשר בערי עולים המדינה משלמת תשלום מלא. רשימת ערי העולים הינה רשימה שנקבעה בשנות ה-50, ואינה רלוונטית עוד כיום. המנגנון הקיים כיום, מסייע להגדלת הפערים בין הרשויות, כאשר מרבית הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות החזקות. בעזרת הרפורמה להקמת קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות, יוקצו תקציבים לרשויות בהיקף של כ- 500 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום כך שתתגבר התמיכה ברשויות הזקוקות לכך. מקורות הקרן יהיו מהפחתת תשלומי הארנונה של משרדי הממשלה בערי העולים כיום, ומתקציב תוספתי כך שהיקף הסכום בקרן יעמוד על 500 מיליוני ש"ח.
- אסדרת משק הביוב כמות השפכים המיוצרת מידי שנה (תעשייתיים וביתיים) במדינת ישראל, עומדת על כ-500 מלמ"ק. מתוך כמות זו מטופלים כיום מעל 90% מהשפכים. על אף התקדמות רבה בענף הביוב בישראל בעשור האחרון, ענף זה עדיין מתאפיין בחוסר יעילות בהקצאת משאבים ובתכנון פתרונות קצה ללא ראייה מתכללת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאחריות על הטיפול בביוב מוטלת באופן פרטני על כל רשות מקומית, בצורה שאינה מעודדת יתרונות לגודל וראייה תכנונית רחבה ויעילה. לשם המחשה, בישראל פועלים כ-180 מתקני טיהור שפכים. מתקן טיהור אחד, השפד"ן, מטהר כשליש מהשפכים של מדינת ישראל, בעוד כ-179 מתקנים נפרדים אחרים מטפלים בשני השלישים הנותרים.
מטרת הרפורמה היא לאפשר, על בסיס וולונטרי, פעולתם של גופים מרחביים שיתכללו את הולכת הביוב ומתקני טיפול השפכים המשמשים רשויות ותאגידים באזור באופן שיחסוך עלויות וייעל את התכנון והקמת התשתיות. לשם כך תוגדר חלוקה של שטחי המדינה לכעשרה מרחבי ביוב, אשר בכל אחד מהם תפעל חברת ביוב שתהיה אחראית על טיפול בתשתיות הביוב האזוריות. תשתיות אזוריות יכללו קווים אזוריים, קווים העוברים מחוץ לתחומי היישוב או קווים המשרתים יותר מרשות מקומית אחת, ומתקני טיהור שפכים. בכל אזור יוגדר גוף קיים (תאגיד מים וביוב או איגוד ערים) או שתוקם חברה ייעודית לכך.
- הגברת התחרות בשוק התקשורת והתשתית – הרפורמה המוצעת תגדיל את התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית ובשוק התשתיות פס רחב, דבר שיוביל להפחתת המחירים לצרכן ולהגברת הפיתוח של תשתיות תקשורת מתקדמות לרווחת כל הציבור והמשק. שינויים אלו יביאו להפחתות משמעותיות בעלויות ובסיכונים עבור חברות התקשורת. כתוצאה מכך, צפויה להתגבר התחרות בתשתית הפס הרחב בישראל ולהביא בשורה משמעותית לציבור בישראל, בדגש על קדמה טכנולוגית.
לצורך כניסת שחקנים חדשים לשוק הטלוויזיה, בדגש על הפצה, תוכן ושיווק ינקטו מספר צעדים וביניהם מכרז להפעלת מערך עידן פלוס על ידי מפעיל תחרותי, הפצת הערוצים הפתוחים בעידן פלוס על גבי האינטרנט וחובת מכירה על ערוצי ותכני ספורט.
נוסף על כך, תוגבר התחרות גם בשוק התשתית, אשר בו פועלים כיום שני שחקנים מרכזיים. הגברת התחרות בשוק התשתית, בעלת השפעה חיובית ישירה על הצמיחה, הפיריון וצמצום הפערים בחברה.
- מיסוי קיבוצים – כיום, אופן מיסוי הקיבוצים וחיוב הקיבוצים בהפרשות לביטוח הלאומי מנציח עיוות והפלייה בין חברי הקיבוצים לבין שאר תושבי המדינה הכוללים תשלומי מס וביטוח לאומי מופחתים. ההצעה משווה את מצב חברי הקיבוצים לכלל תושבי המדינה, ומביאה למצב בו חברי הקיבוץ ימוסו וישלמו דמי ביטוח לאומי כמו כל אדם אחר בישראל. תיקון זה, צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי הביטוח הלאומי בכ- 500 מיליוני ש"ח בשנה.
